טיפול שימור השד
הטיפול בסרטן השד הוא מגוון מאוד ותלוי במרכיבים רבים כמו סוג הגידול, גודלו, יכולת הפרשת הורמונים ועוד. טיפול שימור השד הנקרא גם Breast Conserving Treatment, או BCT, הוא טיפול פחות קיצוני בו מסירים פיסת שד בלבד, וזאת לעומת הטיפולים הקיצוניים יותר הכוללים כריתה מוחלטת של השד.
במילים אחרות, באמצעות BCT ניתן לטפל בסרטן השד מבלי לכרות את כל רקמת השד. טיפול זה בא בדרך כלל בשילוב עם כימותרפיה, אך בקרב האונקולוגים של סרטן השד קיימות דעות שונות לגבי הזמן בו יש להעניק את הטיפול הכימותרפי: לפני או אחרי טיפול BCT.
כימותרפיה לפני או אחרי ניתוח שימור השד
באמצעות הטיפול הכימותרפי המבוצע לפני הניתוח ניתן להקטין את הגידול ובכך להוציאו החוצה ביתר קלות. טיפול כימותרפי לעומת זאת, שמבוצע לאחר הניתוח מאפשר היפטרות מלאה מרקמת הגידול ומוודא שגם אם נשארו לאחר הניתוח שאריות גידול, הן יחוסלו.
מחקר חדש שבוצע על ידי מרכז הסרטן באוניברסיטת טקסס, והוצג בסימפוזיון בנושא השד לשנת 2011, בחן את הקשר בין תזמון הכימותרפיה (לפני או אחרי הניתוח) לבין הצלחת הטיפול. לטענת החוקרים, הזמן בו בוצע הטיפול הכימותרפי אינו משפיע על תוצאות הטיפול, והתוצאה נקבעת על פי פקטורים ביולוגיים שונים הייחודיים למטופלות ולגידולים.
המחקר ותוצאותיו
המחקר שבוצע על ידי צוות החוקרים מטקסס היה מחקר רטרוספקטיבי (שהולך מהתוצאה אל החשיפה). הוא כלל 3,000 נשים שטופלו במרכז בין השנים 1987-2005. לפי המחקר, 78% טופלו בכימותרפיה אחרי הניתוח, ואילו 22% קיבלו את הכימותרפיה קודם לכן.
ההבדל נעוץ בכך שהטיפול המקובל הוא ניתוח ואחריו כימותרפיה, בעיקר בגלל שיקולים פרוגנוסטיים שונים. ניתן להניח שעם המעקב הצמוד ובדיקות הסקר הרבות הנעשות למניעת סרטן שד, ברוב המקרים אכן יש גילוי מוקדם בשלבים בהם אין טעם להקטין את הגידול על ידי כימותרפיה מקדימה ולכן משתמשים בה מאוחר יותר.
בשתי הקבוצות התוצאות היו מרשימות מאוד, והסיכוי לחזרת הסרטן היה קטן מאוד. במשך חמש השנים הראשונות, אצל 97% מהנשים שעברו קודם את הניתוח ובקרב 93% מהנשים שעברו קודם את הכימותרפיה לא היתה חזרה של סרטן השד. גם לאחר 10 שנים התוצאות דומות, כאשר אצל 94% מהנשים שעברו קודם את הניתוח ו-90% מהנשים שקיבלו קודם את הכימותרפיה נצפתה החלמה מלאה ללא חזרה של גידולים סרטניים.
לטענת החוקרים, תוצאות אלה מוכיחות שלא קיים הבדל משמעותי בתזמון הטיפול הכימותרפי אלא הפרוגנוזה נקבעת על פי סוג הגידול והפקטורים הביולוגיים הקשורים אליו.
ניתוח התוצאות ומסקנות
באופן כללי, ניתן לראות שטיפול לשימור השד בשילוב כימותרפיה הוא טיפול מוצלח מאוד ואחוז גדול מהנשים העוברות אותו מחלימות באופן מלא מהמחלה. בנוסף, אין הבדל גדול בין תזמון מתן הכימותרפיה, ואנו רואים שהאחוזים דומים מאוד בשני המקרים.
ניתן לראות שאחוזי ההצלחה אצל הנשים שעוברות קודם את טיפול הכימותרפיה מעט נמוכים יותר (93% לעומת 97% בהסתכלות ל-5 שנים, ו-90% לעומת 94% בהסתכלות ל-10 שנים). הסיבה לכך היא שטיפול כימותרפי מקדים מוצע בדרך כלל לנשים בעלות סרטן במצב קשה יותר, כאשר יש צורך בהקטנת הגוש או בהתערבות מקדימה. ולכן, הסיבה לסיכויי ההצלחה הנמוכים יותר היא גידולים קשים יותר לטיפול.
בסופו של דבר, הגורם האחראי על ההבדל הוא פקטורים ביולוגיים שמושפעים מאופי הגידול ולא תזמון מתן הכימותרפיה. לטענת החוקרים, ניתוח סטטיסטי מקיף יותר הכולל את דרגת ההתמיינות של הגידול, גיל החולה ויכולת הגידול להפריש הורמונים יראה שסיכויי השרידות יהיו זהים בשני המקרים.