סרטן היא אחת המחלות הקשות ביותר שתוקפות אחוז נכבד מהאוכלוסיה בשנים האחרונות. מחלה זו גורמת בדרך כלל להתגייסות כללית כלומר,אנשים תורמים במבצעי התרמה למען החולים, מתייחסים בצורה אמפתית לחולי סרטן ומשקיעים אנרגיות וכספים במחקרים למניעת המחלה ולטיפול בה.
כל אלה, עדיין משאירים את ההתמודדות האמיתית לאדם החולה. הקושי בהתמודדות עם המחלה נובע משני גורמים עיקריים, אשר משתלבים וחופפים זה את זה.
ראשית, קיימת ההתמודדות הפיזית עם הכאבים הנגרמים מהמחלה ומהטיפולים שלה. טיפולי הסרטן- ניתוחים, כריתות, כימותרפיה והקרנות, הינם טיפולים קשים ומכאיבים, בעלי מגוון רחב ביותר של תופעות לוואי קשות ומנטרלות.
מדובר בדרך כלל במחלה אשר זמן ההחלמה ממנה ארוך, והאדם נדרש להתגייס להתמודדות ארוכת טווח עם מצב של חולי.
עם זאת, משתלבים גם המאפיינים הנפשיים. סרטן היא מחלה מסכנת חיים, ועל הפרט להתמודד עם חרדת מוות שעלולה להתעורר בו. על האדם החולה בה להשלים עם אובדן של תקופת חיים המוקדשת להתמודדות עם המחלה, ובה עליו לותר על דברים רבים שהוא אוהב, ובעיקר על השגרה והחיים הרגילים.
יש המתייחסים לגילוי מחלת הסרטן כמעוררת תהליך של אבל על כל שלביו. החל מהכחשה, דרך כעס על כך שהמחלה תקפה דווקא אותי, ולבסוף דיכאון.
יש להוסיף, שגם בני משפחתו וסביבתו הקרובה של החולה עוברים תהליכים דומים של אבל. בקרב הסביבה עלולה להתפתח חרדה רבה, אך בכל זאת, המתמודד העיקרי, הוא זה שגם סובל את הכאבים ואת הטיפולים- זהו החולה עצמו.
טיפול נפשי למתמודדים עם מחלת הסרטן
סרטן אינה מחלת נפש ולכן לעיתים הפנייה לעזרה נפשית אינה נראית טריוויאלית.
החולים פונים לטיפול במחלקות האונקולוגיות, ואמורים לקבל שם את כל התשובות. אבל למעשה, מחלת הסרטן היא כה משמעותית, והשפעתה על חיי הנפש כה גדולה, עד כי נראה מובן מאליו שיהיו חולים אשר יזדקקו לעזרה גם בתחום זה.
חשוב לציין, כי מזמן ידועה ההשפעה שיש למצב הנפשי על הגוף בכלל, ועל ההתמודדות עם סרטן וסיכויי החלמה בפרט. חולים אשר מסוגלים לצבור כוחות ולהתמודד עם הדרישות הנפשיות, מצליחים גם יותר להתמודד עם הפן הפיזי של הטיפולים.
מה נכלל בטיפול?
טיפול פסיכותרפיוטי עשוי להיות במגוון של שיטות וגישות. לעיתים הסרטן יהיה מוקד הטיפול, ולעיתים יעלו גם תכנים אחרים הקשורים ליכולות התמודדות באופן כללי. הסוגיות העיקריות המטופלות ברב הטיפולים בחולי סרטן הן:
1. חינוך (psycho-education): הטיפול עשוי לכלול מחקר ואיסוף מידע לגבי המחלה, הטיפולים, הסיבוכים, הסיכויים ועוד. בדרך כלל, ככל שהידע רב יותר כך רמת החרדה מהמחלה יורדת. עם זאת, על המטפל להעריך מקרים בהם דווקא עודף אינפורמציה עלול להוות חרב פיפיות, ולבחון עם המטופל את הצורך במידע.
2. תמיכה נפשית: חולי סרטן זקוקים פעמים רבות למנות גדולות של אמפתיה, הקשבה והתייחסות. הם זקוקים למקום לפרוק בו את רגשותיהם הקשים, את פחדיהם ואת תקוותיהם. לעיתים קרובות, קשה לחולים לדבר עם בני משפחתם הקרובים על דברים מפחידים ("אל תדבר אפילו על מוות! אתה תבריא!"). למרות הכוונה הטובה, יש לחולים צורך אמיתי בעיבוד כל הרגשות הטבעיים העולים בהם.
3. טיפול תרופתי: כמובן שאין חובה להעזר בתרופות פסיכיאטריות, אך לעיתים מצבם הנפשי של החולים כה קשה, שכדאי להשתמש בעזרה תרופתית על מנת שהחולה יוכל להתמודד ולגייס את כוחותיו להתמודדות הפיזית העומדת בפניו. בדרך כלל מדובר בתרופות אנטי-דיכאוניות או אנטי- חרדתיות. לעיתים נעשה שימוש גם בכדורי שינה.
ראו גם:
>