בדיקת ממוגרפיה מוכרת בציבור הרחב כבדיקת הסקר הנפוצה ביותר לגילוי של סרטן השד. למעשה, מדובר בצילומי רנטגן המגלים נגעים בשד. נגעים אלו יכולים להיות ממאירים או שפירים, ובמידה ומדובר בנגע ממאיר ניתן לטפל בחולה מוקדם יותר ולשפר מאוד את הפרוגנוזה שלו – הצפי העתידי של מחלתו.
אין ספק שבדיקת ממוגרפיה היא בדיקה חשובה וחיונית, והיא מומלצת לכל אישה מעל גיל 50 לפחות פעם בשנתיים, במידה ולא מדובר באישה השייכת לקבוצת סיכון כלשהי. מעריכים שבדיקת הממוגרפיה מפחיתה כרבע מכלל מקרי התמותה מסרטן השד! עם זאת, בדומה לכל בדיקה רפואית, גם בדיקה זו אינה חפה מחסרונות שונים.
חסרונותיה של בדיקת הממוגרפיה
קרינה
כמו בדיקות רנטגן אחרות גם בדיקת הממוגרפיה היא בדיקה שכרוכה בחשיפה לקרינה. קרינה אלקטרומגנטית מזיקה לתאי הגוף, ומעלה את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים.
עם זאת, כמות הקרינה המעטה שאליה נחשפת האישה בבדיקת ממוגרפיה, כמו גם הגיל המבוגר יחסית של ההיחשפות, ככל הנראה לא מספיקים למעבר של רמת הסף הנדרשת כדי שיתפתחו גידולים ממאירים בעקבות החשיפה לקרינה.
בנוסף, בנשים בעלות המוטציה BRCA, הנפוצה בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי ומובילה להתפתחות סרטן השד בגיל צעיר, בדיקת ממוגרפיה איננה מומלצת. לנשים אלו פגיעה במנגנון התיקון של הדנ"א, ומכיוון שבדיקות הסקר שהן עוברות מתחילות בגיל צעיר ובתדירות גבוהה, מומלצת לנשים אלו בדיקת MRI, במקום בדיקת ממוגרפיה, ובדיקה זו אף ממומנת בסל הבריאות לנשים שנושאות את המוטציה.
רגישות הממוגרפיה
לכל בדיקה רפואית רמה של רגישות (Senetivity) – יכולתה של הבדיקה לזהות את הפתולוגיה שאותה היא באה למדוד. גם לממוגרפיה, בדומה לרוב הבדיקות הרפואיות, אין רגישות של 100%. כלומר, ייתכן ואישה תסבול מגידול בשד, שלא יתגלה באמצעות בדיקת הממוגרפיה.
באופן כללי, רגישותה של בדיקת הממוגרפיה גבוהה באופן יחסי, אבל תנאים מסוימים פוגעים באיכותה של הבדיקה.
רקמת שד צפופה, המופיעה בעיקר אצל נשים צעירות, מפריעה לפענוח בדיקת הממוגרפיה, ולכן הרגישות של הבדיקה בנשים צעירות נמוכה יותר, ולעיתים יש צורך בבדיקות נוספות במקרים של גוש חשוד שהתגלה בבדיקת סקר.
מעריכים את רגישותה של בדיקת הממוגרפיה בכ-90%. כלומר – אצל תשע מכל עשר נשים עם סרטן השד שתבדקנה ייתגלה ממצא בבדיקת ממוגרפיה. ביחס לבדיקות רפואיות רבות – מדובר ברגישות גבוהה, אך כדאי לזכור שלא מדובר בתשובה מוחלטת וסופית.
תשובות חיוביות שגויות ( (False positive
כדאי להוכיח באופן מוחלט קיום של סרטן השד יש צורך בביופסיה מהגוש החשוד.
לעיתים מתגלה גוש חשוד בממוגרפיה, ולאחר בדיקת ביופסיה מתברר שמדובר ב- "אזעקת שווא", והממצא מתאים לגידול שפיר או שינוי אחר בשד שאיננו סרטני. בדיקות אלו הן בדיקות "חיוביות שגויות" (“false positive”).
בדומה לבדיקות סקר אחרות, בדיקות "חיוביות שגויות" יכולות להוביל לעוגמת נפש רבה לנבדקת – תקופה קשה מאוד מבחינה נפשית, ביופסיה שנעשית שלא לצורך, וכדומה.
בכל אופן, חשוב להבין שבדיקת ממוגרפיה היא בדיקת סקר ראשונית בלבד. לאחר שנמצא אזור חשוד בממוגרפיה יש צורך תמיד בבדיקות נוספות – לרוב ביופסיה עם בחינה של הרקמה תחת מיקרוסקופ.
ממוגרפיה – יתרונות אל מול חסרונות
למרות חסרונות הממוגרפיה שתוארו לעיל, אין ספק שיתרונותיה של הבדיקה עולים בהרבה על חסרונותיה. גילוי מוקדם של סרטן השד, לפני התפשטות הגידול והתפתחות גרורות, משפר מאוד את סיכויי ההישרדות מסרטן השד.
חולות עם סרטן שד שמתגלה בשלבים ראשוניים מגיעות היום לריפוי באחוזים גבוהים. תחליפים לבדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקר, כמו בדיקה עצמית ידנית, אינם מאפשרים גילוי מוקדם מספיק, אלא רק כאשר הגוש הממאיר הגיע לגודל מאקרוסקופי, וניתן לחוש בו.
לכן, בדיקת ממוגרפיה מומלצת היום לכל הנשים מעל גיל 40, פעם בשנה – יתרונותיה של בדיקת סקר זו במניעת תמותה מסרטן השד עולים על חסרונותיה.
ראו גם: