בלטות התריס היא בלוטת מגן בגוף המזכירה בצורתה תריס (ועל כן שמה). זוהי בלוטה במערכת האנדוקרינית של הגוף, מערכת האחראית על ייצור והפרשה של הורמונים למחזור הדם ותפקידה לשלוט במגוון תהליכי גדילה וחילוף חומרים באיברים השונים בגוף.
בלוטת התריס אחראית על הפרשת הורמונים כמו תירוקסין ותריודוטירונין, הורמונים המשפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף, המטבוליזם ועוד, ואשר יש להם השפעה גדולה גם על קצב הגדילה ותפקודן של המערכות השונות בגוף.
הורמון נוסף אותו מייצרת בלוטת התריס הוא קלציטונין, שתפקידו חשוב בוויסות רמת הסידן בדם.
מהי תת-תריסיות מולדת?
בלוטת התריס מתחילה להתפתח אצל העובר כבר בשלבים המוקדמים של היווצרותו ובערך בשבוע ה-10 ועד לשבוע ה-12 היא מתחילה ללקט יוד, מרכיב חשוב בייצור ההורמונים של בלוטת התריס.
תת-תריסיות מולדת מוגדרת כמצב פתולוגי (כלומר הפרעה במנגנון האחראי לפעילותו התקינה של אורגניזם כל שהוא) והיא עלולה לגרום למוגבלות שכלית והתפתחותית בעובר. שכיחות התופעה הינה 1:3000 ועד 1:4000.
גורמים להתפתחות תת-תריסיות מולדת
הגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות תופעה זו נמצאים בדרך כלל בבעיות הנוצרות בבלוטת התריס עצמה המובילות לפגיעה הייצור ההורמונים התקין של הגוף המתבצע בעזרת ועל ידי הבלוטה.
התפתחות לא תקינה של הבלוטה או מיקום לא תקין שלה הם הגורמים העיקריים להתפתחות התופעה והם שכיחים יותר בקרב המין הנשי.
התסמינים לתת-תריסיות מולדת
ניתן לאתר מאפיינים וסימנים קליניים בקרב תינוקות על מנת לזהות את התופעה, סימנים כמו תינוק שקט מדי או תינוק שלא מתעורר על מנת לאכול, תינוק שלשונו בולטת, נפוחה או בצקתית, תינוק הסובל מבעיית עצירות, תינוק ששיערו ועורו מחוספסים למגע, תינוק הלוקה בצהבת ממושכת מדי, תינוק בעל חום גוף לא יציב, תינוק הסובל מהרניה בטבור, תינוק בעל בכי צרוד ועוד.
תסמינים כלליים לאבחון תת-תריסיות מולדת בקרב תינוקות: כאשר התינוק קטן בגופו ומתקשה לעלות במשקל ולאחר מכן ילד המאופיין בבעיות גדילה ותופעות פיזיולוגיות אחרות (גמדות למשל) ותופעות מנטליות שונות.
אבחון – תת-תריסיות מולדת
ניתן לאבחן תת-תריסיות מולדת בבלוטת התריס בעזרת בדיקות סקר המתבצעות בתינוקות כבר בימים הראשונים להיוולדם. בעזרת טיפת דם הנלקחת מעקב התינוק נבדקת רמת ההורמונים בגוף התינוק ומנסים למפות את בלוטת התריס ותפקודה ולהחליט בהתאם לתוצאות האם קיים מחסור ביוד או בהורמונים אחרים, האם ישנה חשיפה רבה מדי ליוד ועוד. במידה ולא מזהים את בלוטת התריס בעזרת מיפוי מבצעים בדיקת אולטראסאונד.
טיפול – תת-תריסיות מולדת
ניתן לטפל בתופעה על ידי אלטרוקסין (תירוקסין / תתריודוטירונין) הורמון המיוצר ומופרש על ידי בלוטת התריס ואחראי על עיכול חלבונים, פחמימות ושומנים בגוף ועוזר לוויסות וחילוף החומרים בגוף.
חשוב ביותר לאבחן ולטפל כמה שיותר מוקדם בתופעה, שכן אי טיפול בזמן יכול להוביל לבעיות התפתחות, בעיות בהתבגרות המינית ובגדילה של העצמות וכן להוביל לבעיות במערכת המוחית וב-IQ של התינוק.
חשיבות האבחון המוקדם של תת-תריסיות מולדת
תת-תריסיות מולדת היא תופעה הקשורה באופן ישיר לתפקוד בלוטת התריס ולאי תפקודה יש השלכות גדולות על התפתחות העובר, הן במישור הפיזי והן במישור המנטלי. ניתן לאבחן את הבעיה כבר בימים הראשונים לאחר הלידה ויש חשיבות רבה לאבחון מוקדם שלה שכן בימים אלה התינוק זקוק להורמוני גדילה ולחומרים אחרים האחראיים להתפתחותו התקינה.
הטיפול קיים ואינו מסובך אך חשוב לאבחן את התופעה בשלביה הראשונים ולטפל בה מבעוד מועד על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים שהיא עלולה לייצר.
ניתן לאבחן את התופעה בעזרת בדיקת סקר פשוטה הנהוגה במדינת ישראל כבר שנים רבות וניתן לטפל בה באמצעים פשוטים יחסית וללא סיבוכים מיותרים.
>
