בשנים האחרונות, עלתה בצורה משמעותית המודעות שלנו לחשיבות המזון שאנו צורכים, ולהשפעה שלו על הבריאות שלנו. המאמר הנוכחי יציג עבורכם את הקשר ההדוק הקיים בין תזונה לבין בלוטת התריס, שהתפקוד שלה חייב להיות ללא דופי כדי שמערכות הגוף השונות יתפקדו.
אז מה מומלץ שהסובלים מבעיות בבלוטת התריס יאכלו?
תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם)
את הסקירה מתחילים עם המצב הלא פשוט של תת פעילות של בלוטת התריס. הדבר הראשון שחשוב לדעת על הבעיה הזו הוא שבכוחה השלילי להביא לעלייה במשקל, עקב השפעת בלוטת התריס על חילוף החומרים. אנשים הסובלים מהיפותירואידיזם עלולים לעלות במשקל גם כשהם אוכלים מעט באופן יחסי, וגם כשהם מבצעים פעילות גופנית סבירה (שמומלץ בכל מקרה).
רשימת המזונות המומלצים עבור הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס היא רחבה בהחלט. אפשר להכניס לתוכה מזונות המכילים כמות סבירה של יוד, דוגמת אצות, עשבי ים, דגים ועוד. בגזרת הסלניום מומלץ לצרוך אגוזי ברזל והרינג, בעוד שדגש אחר הוא על מאכלים המכילים ויטמינים בכמות גבוהה: ויטמין A (למשל ירקות עלים). ניתן לצרוך תוספי תזונה המכילים את הרכיבים החיוניים האלה ואחרים.
מנגד, מומלץ להימנע ממזונות שעלולים להביא לפגיעה בתפקוד הבלוטה, דוגמת מזונות עשירים בגלוטן, חלב סויה, ירקות הנמנים על משפחת המצליבים, מיצי פירות, ממתקים וכן הלאה. רצוי לאכול ארוחות קטנות אחת למספר שעות, ולהימנע מבולמוסי אכילה פעם או פעמיים ביום.
פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם)
מן העבר השני של המשוואה, אנשים רבים סובלים מהמצב ההפוך והחמור לא פחות של פעילות יתר של בלוטת התריס, או היפרתירואידיזם. המצב הזה עלול להביא לירידה במשקל, שלא תמיד קשורה להרגלי האכילה של האדם. עבור אנשים הסובלים מהיפרתירואידיזם, ירידה במשקל עלולה להתרחש אפילו אם אוכלים מזון בכמות סבירה.
לכן, לא מפתיעה ההמלצה לצרוך כמה שיותר מזונות בריאים, מזינים וגם משמינים כדי להתמודד עם בעיות המשקל הנובעות מחילוף החומרים המהיר הנגרם כתוצאה מפעילות היתר של בלוטת התריס. מומלץ לאכול מספר ארוחות קטנות לאורך היום, מדי מספר שעות, ולא להעדיף ארוחה גדולה אחת בלבד.
גם במקרה הזה, אפשר להצביע על החשיבות של תוספי התזונה בהכנסת הויטמינים, המינרלים והרכיבים החיוניים לתוך הגוף. בגזרת המאכלים הטבעיים אפשר להצביע על פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ומזונות המכילים יוד, אבץ, נחושת ורכיבים אחרים: שעועית, אגוזים, אצות, גבינת ריקוטה ועוד.
לכל אחד יש את הצרכים שלו
למרות ההמלצות הכלליות שהובאו כאן (שכמובן שמתייחסות לנושא רק על קצה המזלג עקב היריעה הקצרה), צריך לקחת בחשבון שכל מקרה צריך להישקל לגופו – תרתי משמע. לכל אדם יש הרי בעיה בעלת אופי אחר, מדדים אחרים של ההורמונים ומאפיינים פיזיולוגיים שיש להתחשב בהם.
מה שמתאים כמו כפפה ליד עבור אדם אחד עלול להיות לא יעיל או אפילו מסוכן עבור אדם אחר. עם כל החשיבות של המזון צריך לזכור שהוא לא יכול לפתור בעיות בבלוטת התריס בכוחות עצמו, כך שהשינוי התזונתי צריך לבוא בד בבד עם טיפולים אחרים: תרופות, טיפולים כירורגיים או אפילו טיפולים אלטרנטיביים אלה או אחרים.
זו הסיבה שמסבירה מדוע מומלץ לפנות לאנשי מקצוע שבקיאים בנושא כדי שיוכלו להרכיב תפריט תזונה המותאם לאדם ולמצבו. מה שחשוב לא פחות הוא לבצע מעקב אחר התקדמות הטיפולים ושיפור המדדים השונים, ולשנות בהתאם לכך את התפריט או את הרגלי התזונה – הגמישות הזו בתפריט היא חיונית לא פעם.
>
