תחת הגדרת המטרייה "מחלות ניווניות" ניתן למצוא עשרות מחלות שונות הנגרמות כתוצאה מגורמים שונים ושבאות לידי ביטוי בתסמינים שונים. המשותף לכל המחלות בקבוצה זו הוא המהלך ההדרגתי והמתקדם שלהן. נהוג בגדול להבחין בין שני סוגים של מחלות בקטגוריה זו: מחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים ומחלות ניוון שרירים.
חלק מהמחלות הניווניות מתפתחות בעיקר בגילאים מבוגרים, אך באופן עקרוני ישנן מחלות שיכולות להתפרץ בכל גיל שהוא, כשישנן אף מחלות ניווניות המתפרצות סמוך מאוד ללידה. מאחר ומדובר בקבוצה עשירה והטרוגנית של מחלות, הרי שהרשלנות הרפואית בהקשר של המחלות בקבוצה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של צורות. במאמר שלפניכם בחרנו לפרט אודות הצורות השכיחות ביותר בהן הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש בהקשר של מחלות ניווניות.
אבחון שגוי או מאוחר של מחלה ניוונית
חלק ניכר מהמחלות הניווניות הן מחלות חשוכות מרפא. עם זאת, במקרים רבים על ידי אבחון מוקדם של המחלה, ניתן לעשות צעדים על מנת להאט את קצב ההתקדמות שלה וכן ניתן להגיש טיפול תומך שמטרתו לסייע למטופל להתמודד עם השינויים במצב בריאותו.
אבחון מוקדם של מחלה ניוונית מאפשר לחולה להבין עם אילו קשיים הוא עתיד להתמודד, ללמוד כמה שרק ניתן על מחלתו, להכין את משפחתו לקראת העתיד לבוא ולהסתגל למציאות החדשה ביעילות רבה יותר. אבחון מאוחר או היעדר אבחון של מחלה ניוונית מונע מהחולה לקבל טיפול מוקדם ומונע ממנו להסתגל למציאות החדשה ביעילות.
בנוסף לכך, חשוב להבין כי ישנן מחלות ניווניות שעוברות בתורשה. אי לכך, במידה וחולה במחלה ניוונית או נשא של מוטציה שגורמת למחלה ניוונית מעוניין להביא צאצא לעולם, מוטב שיהיה מודע לדבר המחלה או הנשאות שכן כיום ישנן דרכים רבות בהן ניתן להפחית את הסיכוי לכך שהמוטציה תעבור לצאצא. עם זאת, היעדר אבחון עלול להוביל להולדת צאצא הסובל מהמחלה בעצמו.
האבחון של מחלות ניווניות רבות נחשב למאתגר מאוד, כשבחלק מהמקרים ניתן לקבל אבחנה ודאית רק באמצעות נתיחה לאחר המוות. בהתאם לכך, לא תמיד פשוט או קל להוכיח כי אכן הרופא שהיה אחראי על האבחון התרשל בעבודתו. למעשה, בחלק ניכר מהמקרים מתברר במהלך המשפט כי הרופא פעל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים בתחום וכי ה"פספוס" של המחלה היה בלתי נמנע.
טיפול שגוי ורשלני במחלה ניוונית
רשלנות רפואית בטיפול במחלות ניווניות יכולה גם כן לבוא לידי ביטוי בכמה צורות. להלן שתיים מהן על קצה המזלג:
- טיפול תרופתי לא מתאים שמוביל להחמרת מצב בריאותו של המטופל – ישנן מחלות ניווניות שניתן לטפל בהן באמצעות תרופות שגורמות להאטת קצב ההתקדמות וההחמרה של התסמינים. עם זאת, מתן של תרופה לא מתאימה עלול לגרום להחמרה משמעותית של התסמינים ולהאצת קצב ההתקדמות של המחלה. במידה ואכן חלה החמרה במצבו של חולה במחלה ניוונית על רקע קבלת תרופה לא מתאימה, ייתכן מאוד כי קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
- טיפול רשלני שגרם לנזק – במקרים מסוימים החולה זכה לקבל את הטיפול הנכון, אך בעקבות רשלנות רפואית, הטיפול גרם לו לנזק. כך לדוגמה כיום ניתן לטפל בחולי פרקינסון בין היתר באמצעות ניתוח שבו משתילים אלקטרודה זעירה באזור מסוים במוח על מנת לשלוח אותות חשמליים שתורמים לשיפור התסמינים. בדומה לכל ניתוח, גם הניתוח הנ"ל עלול לגרום לסיבוכים שונים. לא אחת מתברר כי הסיבוכים נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית.
אי מתן הסכמה מדעת
לפני שמבצעים כל פרוצדורה רפואית הדורשת את הסכמתו בכתב של המטופל, יש להסביר לו על ההליך שהוא עתיד לעבור בפירוט רב ככל האפשר. חשוב מאוד לוודא למשל כי המטופל מבין מה הן ההשלכות של הטיפול, יש לוודא כי הוא מודע לאלטרנטיבות העומדות בפניו, חשוב להסביר למטופל מה היא רמת הסיכון שהוא נוטל על עצמו כשהוא מסכים לעבור את הטיפול ועוד.
לאחר מכן, יש להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת שבו הוא למעשה מצהיר בכתב כי בדעה צלולה ומתוך הבנה של הפרטים החשובים, הוא נותן את הסכמתו לעבור את ההליך הרפואי הרלוונטי. כל חריגה מפרוטוקול זה יכולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית גם ללא הוכחת נזק.
המחקר הרפואי בתחום המחלות הניווניות אינטנסיבי ביותר ומדי שנה מבוצעים לא מעט טיפולים ניסיוניים בתקווה שיועילו בעתיד לחולים במחלות הקשות הכלולות בקטגוריה זו. מתן טיפול ניסיוני לחולה מבלי שנתן את הסכמתו לכך, מהווה עבירה אתית ממדרגה ראשונה ובהחלט יכול להיחשב כרשלנות רפואית.
כמו כן, גם במידה והחולה חתם על טופס מתן הסכמה מדעת, ייתכן מאוד שיהיה באפשרותו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. כך לדוגמה לעתים החתימה על הטופס מבוצעת בחדר הניתוח עצמו או בכל סיטואציה מלחיצה שבה לא מאפשרים למטופל לשקול את הטיפול בכובד ראש. כל אחד ואחד מהמקרים הנ"ל עלול להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית.
