סרטן עור הוא מחלה שמתפתחת בשלבים, כך שחשוב לשים לב לסימנים המוקדמים שלה. הסימנים האלה עלולים להיווצר בתנאים של חשיפה מוגברת לשמש, כאשר יש מספר קבוצות באוכלוסייה שהסיכון שלהם גבוה. קרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) הוא גידול נפוץ יחסית אותו אנחנו מגדירים כ"נגע טרום סרטני".
יש מקרים בהם הוא לא יתפתח לכדי הסיוט הגדול שכל אדם מפחד ממנו, אבל צריך לקחת בחשבון שהופעה של הנגע חייבת להעלות סימני אזהרה ולהצריך מעקב – זאת על רקע העובדה שהגידול עלול להפוך תוך פרק זמן מסוים להיות רקמה סרטנית.
אצל מי מופיע הגידול? ובאילו תנאים?
התנאי המרכזי העיקרי להופעה של קרנת עור אקטינית בעורו של אדם מסוים הוא כאמור חשיפה מוגברת לשמש, אשר למרבה הצער יש ממנה בכמויות מסחריות בישראל. מי ששוהה בשמש ולא מקפיד להשתמש בקרם הגנה, אינו חובש כובע ומסתובב בבגדים קצרים מגדיל את הסיכוי שלו לסבול מאותו סימן מוקדם של סרטן העור.
יש בהמשך לכך אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן העור, כך שהסיכויים אצלן גדולים גם בכל הנוגע לקרנת עור אקטינית. בעיקר יהיו אלה אנשים שגוון העור שלהם בהיר, כשלצד זה גם שיער או אפילו עיניים בהירים מגדילים במידה מסוימת את הסיכון.
כך זה נראה
קרנת עור אקטינית עשויה ללבוש צורות שונות ולהופיע באזורים מגוונים של הגוף, אם כי בדרך כלל נראה את הנגעים האלה מופיעים בראש, בצוואר או בידיים. הביטוי הפיזי יהיה בליטות קטנות ו"קשקשיות" על גבי העור שהגוון שלהן הוא אדמדם, חום או צהבהב. מגע ישיר עם הבליטות מעלה בחלק מהמצבים תחושה לא נעימה שתזכיר לחלק מכם מגע עם זכוכית.
הסיבה לכך היא שהעור באזור המדובר נחשף בצורה מאסיבית כל כך לשמש עד שהלחות ה"טבעית" שלו נעלמה והוא נותר יבש בצורה ניכרת. בעת מגע חשים שהעור באזור זה הופך להיות רגיש, כאשר אי נעימות כללית וגרד הם בהחלט תופעות המזוהות עם הבעיה.
כמו רוב הבליטות והפצעים האחרים בעור, גם במקרה הזה לא בהכרח מומלץ לנסות להסיר את הנגע בצורה בלתי מבוקרת: מי שמנסה זאת עלול לסבול מכאבים ומדימומים. הם אמנם לא נוטים להיות חמורים יתר על המידה, אבל עדיין הם כרוכים באי נעימות. מה שחשוב לא פחות להדגיש הוא שנגע קדם סרטני שמוסר עלול לצמוח מחדש. יש מצבים בהם הוא נושר שלא כתוצאה ממגע ישיר עמו אבל גדל מחדש.
הסיכון העיקרי: התפתחות לסרטן העור
הסימנים הפיזיים האלה עלולים להפוך להיות חמורים יותר בחודשי הקיץ וכמובן שגם להתפתח לממדי ענק, ובעיקר לגידול סרטני, בהמשך הדרך. ההערכות הן שכאחד עד אחד וחצי מבין עשרה מקרים בהם מופיעה קרנת עור אקטינית יעברו את המסלול ממנו חוששים ויהפכו לרקמות סרטניות.
גם אם הסיכון של בליטה אחת להפוך לסרטנית אינו גבוה, הרי שריבוי של בליטות – ובהחלט עלולות להופיע מספר בליטות אצל אנשים שנחשפו רבות לשמש או שמשתייכים לאוכלוסיית הסיכון – מגדיל את הסבירות לסבול מגידול סרטני. בעיקרו של דבר הגידול שצריכים לחשוש ממנו בהקשר הזה הוא קרצינומה של תאי קשקש, שהוא סוג נפוץ של סרטן שעלול גם להביא לגרורות סרטניות המגיעות לאיברים ולאזורים שונים בגוף האדם.
מרגע שהקרנה מופיעה על גבי העור היא מצריכה מעקב, בין היתר בהתייחס לצורה העיקרית שלה. בדומה לסוגים אחרים של גידולים חיצוניים המזוהים עם סרטן העור, גם במקרה הזה גדילה בממדי הנגע עם הזמן עלולה להצביע על כך שהמחלה מתפתחת ושהנגע הופך להיות סרטני. בהתחלה הבליטה תהיה בגודל שמזכיר נקודת חן, אבל הוא עלול לגדול פי כמה עם הזמן.
אז מה עושים?
כלל האצבע ברוב סוגי הסרטן, וגם בסרטן העור, הוא שאבחון מוקדם ומדויק של הבעיה הוא קריטי ויכול להיות ההבדל בין חיים ומוות. הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא כמובן לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת שהסימנים הראשונים של הבעיה לא יופיעו. כאשר חושדים בנגע מסוים המופיע על גבי העור מומלץ לגשת לאבחון אצל רופא עור בהקדם האפשרי. מעבר לאפשרות שלו לאבחן את הבעיה ולהתחיל לטפל בה, גם השקט הנפשי שמקבלים כאשר מתבשרים שהכל נראה בסדר אינו בטל בשישים כלל וכלל.
מעבר לסקירה הפיזית של הנגע והפעלת שיקול דעת של רופא העור, הוא עשוי לבצע בדיקות שונות כדי לקבל תשובות לכאן או לכאן. הבדיקה העיקרית הנעשית לצורך זה היא ביופסיה, במסגרתה מסיר הרופא חלק מסוים מהנגע ושולח אותו למעבדה. באמצעות הביופסיה אפשר לראות האם יש כאן בסיס סרטני שמצריך כמובן טיפול.
בכל אחד מהמקרים צריך לקחת בחשבון שגם אם הבדיקה מראה שאין עדות לגידול סרטני בנקודת הזמן הנוכחית, עצם הופעת הנגעים מצריך מתן תשומת לב וגם ביצוע בדיקות תקופתיות מדי פעם. במיוחד כאשר האדם נמצא בקבוצת הסיכון או סובל משורה ארוכה של נגעים, כתמים, נקודות חן, שומות וכיוצא בזה. הרופא אמור להרכיב תכנית ביקורות תקופתיות, שעל האדם הנבדק כמובן לדבוק בה.
כאשר Actinic Karatosis נשאר כנגע קדם סרטני, יוחלט שלא לטפל בו ברוב המקרים. אם יש עדות לתהליך סרטני, הרי שחוקי המשחק משתנים באופן דרסטי. במקרה הזה יאבחן הרופא את דרגת החומרה של הבעיה, כאשר מגוון רחב של אמצעי אבחון יכולים להיכנס כאן לתוך התמונה.
כך למשל ניתן להסיר את הגידול, אך רק כאשר מוודאים כי אכן הוא לא הגיע לאזורים אחרים: במקרה הזה מספיק לפעמים לבחון את הקצוות שלו. מקרים חמורים יותר של סרטן העור בכלל וסרטן תאי קשקש בפרט יצריכו את כל אותם טיפולים שאנחנו מזהים עם מחלת הסרטן, דוגמת טיפולי הקרנות או כימותרפיה.
