אחת השאלות המתעוררות לעתים קרובות בקרב אוכלוסיית חולי האפילפסיה היא האם צריכת אלכוהול עלולה להגביר את הסיכוי להתקפי אפילפסיה והאם ישנה אינטראקציה מסוכנת שעשויה להיווצר בין התרופות לבין האלכוהול.
לפני שנפתח בדברים חשוב לציין כי נושא זה נחקר רבות במהלך העשורים האחרונים ולמרות שבאופן כללי נראה כי צריכה מתונה של אלכוהול לא גורמת לעלייה בסיכון להתקפים ברוב המוחלט של החולים, עדיין נהוג להמליץ לחולים להימנע מצריכת אלכוהול או לכל הפחות להפחית את הצריכה למינימום.
התקפים על רקע צריכת אלכוהול
התקפים על רקע צריכת אלכוהול מתרחשים לרוב כתוצאה משתייה מופרזת ביותר או כתוצאה מתסמיני הגמילה.
תסמיני הגמילה מופיעים במכורים לאלכוהול, המנסים להיגמל. בדרך כלל התקפים הקשורים לצריכת אלכוהול מופיעים בין 6 ל- 72 שעות לאחר הפסקת השתייה. מילת המפתח בכל הקשור להפחתת הסיכוי להתקפים בעקבות צריכת אלכוהול, היא מתינות.
הצרה היא שאלכוהול הוא חומר ממכר
ישנם מקרים בהם צריכה מתונה עלולה במהלך הזמן הופכת לצריכה מופרזת. זוהי הסיבה לכך שבשום פנים ואופן לא ניתן לעודד צריכת אלכוהול או ליצור את התחושה שמדובר בעניין רצוי.
אינטראקציה בין התרופות לאלכוהול
התרופות הניתנות לחולי אפילפסיה עלולות לחבל במטבוליזם של מולקולת האתנול, המשפיעה על הפעילות המוחית שלנו. הכוונה היא לכך שכאשר אנחנו נוטלים תרופות נגד אפילפסיה וצורכים אלכוהול, המולקולה הפעילה במשקה האלכוהולי לא תעבור פירוק בקצב הרגיל וכפועל יוצא מכך, ההשפעה שלה תהיה חזקה יותר. כמו כן ההשפעה של האלכוהול עלולה להיות ממושכת יותר.
חשוב מאוד להיות מודעים לכך, שכן לצורך העניין אדם שרגיל לצרוך שני משקאות אלכוהוליים מבלי להשתכר, עלול למצוא את עצמו שיכור כלוט לאחר שיצרוך את הכמות הזו ואף פחות מכך.
ישנן תרופות מסוימות הניתנות לחולי אפילפסיה, שעלולות ליצור תחושת נמנום בקרב החולים. תרופות אלו בשילוב עם אלכוהול עלולות ליצור שילוב השפעה חזקה ועוצמתית במיוחד.
אי לכך, בכל מקרה שבו אדם נוטל תרופות לטיפול באפילפסיה מעוניין לצרוך אלכוהול, גם אם מדובר בכמות מתונה, עליו להתייעץ על כך ראשית עם הנוירולוג המטפל בו.
