גידולים נוירואנדוקרינים בלבלב מהווים עד שני אחוז בלבד מגידולי הלבלב. יחד עם זאת, הם מהווים כשליש מהגידולים הנוירואנדוקרינים של מערכת העיכול והלבלב. הגידולים הנוירואנדוקרינים מסוגלים להפריש הורמונים שונים המשתנים בהתאם לתאים שמהם התפתח הגידול.
כך לדוגמה גידול נוירואנדוקריני שהתפתח מתאי ביטא, יוכל להפריש אינסולין ולגרום להיפראינסולינמיה. לעומת זאת גידול שהתפתח מתאי אלפא, יוכל להפריש גלוקגון ולגרום לעודף של גלוקגון בדם. במאמר שלפניכם נפרט אודות הגידולים הנוירואנדוקרינים השונים שעשויים להופיע בלבלב.
אינסולינומה – Insulinoma
אינסולינומה היא גידול שמתפתח כמעט בכל המקרים מתאי בטא שבלבלב. הואיל והגידול מפריש אינסולין שלא בהתאם לצרכי הגוף, מטופלים שאובחנו עם גידול זה יסבלו מהיפוגליקמיה (רמות נמוכות של גלוקוז בדם). היפוגליקמיה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות. בין היתר החולים עשויים לסבול מעייפות מוגברת, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, ראייה כפולה, בחילות, הזעת יתר ועוד.
מבין כל שיטות הטיפול, הטיפול המרכזי כולל הסרה כירורגית של הגידול, כשרוב החולים שאובחנו עם אינסולינומה שפירה, יוכלו להירפא באמצעות הניתוח. כמו כן במקרים מסוימים ייעשה שימוש בתרופות המשמשות לחסימת ההפרשה של אינסולין, בעיקר במקרים שבהם לא ניתן להסיר את הגידול בניתוח.
גסטרינומה – Gastrinoma
גסטרינומה היא גידול שמתפתח מתאים המפרישים גסטרין: ההורמון שמעודד את תאי הדופן של הקיבה להפריש חומצה גסטרית. תאים מייצרי גסטרין ניתן למצוא בין היתר במעי הדק, בקיבה, בתריסריון ומובן שגם בלבלב. ההפרשה העודפת של גסטרין על ידי הגידול מובילה להתפתחות של תסמונת זולינגר אליסון. תסמונת זו כוללת ירידה מהירה ודרסטית במשקל, הקאות דמיות, בחילות וצפצופים באוזניים.
כמו כן רמות גבוהות של גסטרין שמקורן בהפרשה העודפת של הגידול בלבלב, עשויות לגרום לשלשולים, כיבים מרובים לאורך מערכת העיכול (לרבות אזורים לא שגרתיים כמו החלק הרחיקני של התריסריון), כאבי רעב חמורים (שלא ניתן להקל עליהם באמצעות סותרי חומצה) ועוד. הטיפול האופטימאלי הוא הסרה כירורגית של הגידול אך ברוב המקרים טיפול זה אינו אפשרי. הטיפול הפליאטיבי בחולים שאובחנו עם גסטרינומה בשלב מתקדם עשוי לכלול בין השאר שימוש במעכבי משאבות מימן, חוסמי H2 והסרה חלקית של הקיבה.
גלוקגונומה – Glucaganoma
גלוקגונומה היא גידול נדיר המתפתח מתאי אלפא בלבלב, המפרישים הורמון שנקרא גלוקגון. הורמון זה משמש לוויסות רמות הגלוקוז בדם ופעילותו הפוכה לפעילות האינסולין. לפיכך במצב תקין הוא מופרש בתגובה להיפוגליקמיה על מנת לעודד פירוק של גליקוגן למולקולות של גלוקוז וכך לגרום לעלייה בריכוז הגלוקוז בדם. הפרשה עודפת של גלוקגון מהגידול מובילה להופעת תפרחת עורית שנקראת אדמנת נמקית נודדת (כ-70% מהחולים סובלים מתסמין זה), שלשולים (מופיעים בקרוב למחצית מהחולים) ואובדן משקל לא רצוני.
ויפומה – VIPoma
גידולים מסוג VIPoma הם גידולים המפרישים חומר הנקרא VIP (ראשי התיבות של Vasoactive intestinal peptide) או פפטיד מעי וזואקטיבי. פפטיד זה הוא בעל תפקידים רבים כשבין היתר הוא מעודד את יכולת ההתכווצות של שריר הלב, מקטין את לחץ הדם העורקי, מעכב שחרור של פפסין והיסטמין, גורם להרפיה של שרירים חלקים בכיס המרה, הקיבה וקנה הנשימה ועוד.
התסמינים של הגידול שמקורם בהפרשה העודפת של VIP יכולים לבוא לידי ביטוי בשלשולים חריפים שנפחם יכול להגיע לחמישה ליטר ביממה, אדמומיות באזור הפנים וכן תסמינים שונים שמקורם באובדן המסיבי של אשלגן בצואה, הגורם להיפוקלמיה. הכוונה היא בין היתר לנוירופתיה, הפרעות בקצב הלב וחולשה כרונית.
סומטוסטטינומה – Somatostatinoma
גידולים מסוג סומטוסטטינומה הם גידולים המפרישים פוליפפטיד הנקרא סומטוסטטין. רמות גבוהות של סומטוסטטין בדם גורמות למגוון רחב מאוד של תסמינים הכולל בין השאר אובדן משקל לא רצוני, אנמיה, שלשולים, היפרגליקמיה, צואה שומנית (ובעלת ריח חריף מהרגיל) ועוד.
קראו גם:
סרטן הלבלב וסוכרת – האם סרטן הלבלב מהווה גורם סיכון לסוכרת?
