מחקר בחן תרופה למניעת הישנות של סרטן השד

מחקרנשים רבות אשר חלו בסרטן השד, במיוחד מסוג הורמונלי שלילי (triple-negative breast cancer), סובלות מהישנות המחלה לאחר תגובה ראשונית לכימותרפיה, מכיוון שהתאים הסרטניים הופכים להיות עמידים לטיפול.

הנשים הסובלות מסוג סרטן זה, עלולות להיות בסיכון גבוה לתמותה, עקב תבנית זו של עמידות התאים ואין בנמצא כל תא מטרה אשר יוכל לקבל טיפול יעיל יותר. מכיוון שגיל החולות בסרטן שד מסוג זה, הולך ויורד באופן עולמי, ישנה חשיבות רבה להעלות את אחוזי ההישרדות מהמחלה, ולטפל בחולות אלו  באופן היעיל ביותר.

מחקר חדש, אשר נוהל על ידי מרכז הסרטן (Vanderbilt-Ingram Cancer Center -VICC), הציע תרופה אשר חוסמת או מעכבת את נתיב ההולכה הסימוני של TGF-b בתאי הסרטן, וכך מגבירה את השפעת הכימותרפיה ועשויה למנוע את הישנות המחלה ועמידותה בפני הטיפולים המוצעים. מחקר זה פורסם באופן וירטואלי בכתב עת העוסק במחקרים קליניים ((Journal of Clinical Investigation.

מנגנון עמידות התאים הסרטניים

תרופות כימותרפיות מיוצרות ומהונדסות כך שיוכלו לתקוף את תאי הסרטן המתחלקים. מחקרים אחרונים הציעו שלאחר התגובה הראשונית לכימותרפיה, מספר תאים אשר קצב התחלקותם איטי יותר שורדים ומתחדשים.

תאים אלה אשר נקראים תאי גזע סרטניים (cancer stem-like cells), הם אלה האחראים וגורמים להישנות הגידול ושליחת גרורות פוטנציאליות לאיברים מרוחקים יותר.

במחקר זה, החוקרים חיפשו דרך לזהות מולקולות מטרה קליניות או תהליכים אשר מובילים לעמידות תאי הגזע הסרטניים בסוג זה של סרטן שד (triple-negative breast cancer). דווקא סוג זה הינו בעייתי מכיוון שאין לו רצפטור אסטרוגן או פרוגסטרון גלוי או כמויות גדולות של HER2 או חלבון אחר, אשר יוכל להוות מקור מטרה לטיפול. עקב סיבה זו, סוג זה של סרטן השד הוא אגרסיבי וקשה לטיפול.

ממצאי המחקר

החוקרים בחנו תרופה הנקראת פאקליטקסל (paclitaxel), אשר הינה תרופה שימושית מבין מגוון התרופות הכימותרפיות המשמשות לסרטן השד מסוג זה, ונוסתה פעמים רבות על מודלים של עכברים. החוקרים מצאו כי הטיפול ב paclitaxel מעלה למעשה את מינון תאי הגזע הסרטניים וכך מעלה את אחוז הסיכוי שהם ישרדו ויגיעו לאיברי מטרה רחוקים.

מחקרים קודמים קישרו את מולקולת ה- TGF-b לאגרסיביות הסרטן ופיזור הגרורות. במחקר זה, החוקרים מצאו מספר גנים אשר היו קשורים עם מנגנון זה אשר נראה יותר באנשים אשר טופלו כבר בכימותרפיה.

ממצאי המחקר העלו סברה כי ישנו קשר בין TGF-b ועמידות התאים לכימותרפיה. לכן, יצירת תרופה אשר תפעל כמעכב או חוסם לרצפטור I של TGF-b , כמו גם שימוש בנוגדן לרצפטור II  של TGF-b, עשויים לגלות את תפקידו של TGF-b בהשריית העמידות בתאי הגזע הסרטניים לכימותרפיה.

השלכות המחקר

בתחילת הטיפול, כנראה יהיה צורך בכימותרפיה קונבנציונלית בכדי להיפטר מאותם תאים המתחלקים במהירות, ולאחר מכן יהיה צורך במעכבי TGF-b בכדי לפגוע ולכוון לתאי הגזע הסרטניים אשר מתחלקים באיטיות יתר. כך שתוצאות המחקר אשר העלו כי שילוב כימותרפיה ומעכבי TGF-b מורידים את מינוני הגידולים בעכברים, הינם מעודדים ובעלי משמעות להורדת כמותם של תאי הגזע הסרטניים.

החוקרים השתמשו בתאים שונים כאשר תאי הגזע הסרטניים זוהו על ידי סימונם בסמנים אחרים ולכן ניתן היה לעקוב איך השילוב בין התרופות למעשה, מוריד את כל הסמנים הללו על תאי הגזע. הממצאים מחזקים את חשיבות הכימותרפיה האנטי סרטנית בשילוב תרופות חוסמות TGF-b בכדי להוריד את שכיחות הישנות המחלה.

החוקרים מתכננים לבחון שילוב זה, במחקרים מתקדים יותר, לאחר שפאזת הניסיונות הראשונים עם נוגדני הרצפטור ה II  יושלמו.

למחקר

תרופה לאוסטופיברוזיס יעילה בטיפול בסרטן השד <<<

דילוג לתוכן