מאחר וטרשת נפוצה היא מחלה שגורמת לפגיעה שהולכת ומחמירה במהלך השנים, כיום קיימים כלים רבים שמטרתם היא להעריך את מידת הפגיעה של המחלה במערכות השונות.
המבחנים השונים מאפשרים להעריך את קצב ההתקדמות של המחלה וכן מאפשרים להעריך את התרומה של התרופות להאטת התהליך הטרשתי במחלה.
במאמר שלפניכם נתייחס לאחד מהמדדים הרבים שקיימים היום שנקרא ESDD, ראשי תיבות של המילים Expanded Disability Status Scale.
אילו תפקודים נבחנים בעזרת מדד EDSS?
המערכות והתחומים שנבחנים במסגרת המבדקים שבסופם נקבע המדד הם יכולת הבליעה והדיבור, יכולת הקורדינציה, ההליכה, המגע, השליטה בסוגרים, יכולת הראייה, יכולת החשיבה, מידת הכאב ועוד.
יש לציין שאת המשקל הרב ביותר שמשפיע על השקלול של הנתונים מעניקים ליכולת ההליכה של המטופל. נתון זה מהווה לא אחת את הסיבה לביקורת הקשה שמופנית כלפי המבחן.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם תסמינים נוספים שלאו דווקא נמצאים בקורלציה עם יכולת ההליכה. כך למשל ישנם חולים שסובלים מבעיות קוגניטיביות חמורות ביותר אפילו בשלבים מוקדמים של המחלה בזמן שיכולת ההליכה שלהם תקינה לחלוטין.
על איזו סקלה נע המדד?
התוצאה של המדד נעה על סולם שבין אפס לעשר נקודות וככל שהציון גבוה יותר, כך מידת החומרה של הפגיעה קשה יותר. כך למשל תוצאה שנמצאת בין 0-4.5 מעידה על כך שהחולה עדיין עצמאי באופן יחסי אך כל תוצאה שגבוהה מ-4.5 מעידה על כך שלחולה אבדה יכולת הניידות.
ציון שנע בין שמונה וחצי לתשע וחצי נקודות מעיד למשל על כך שהחולה מרותק למיטתו במשך רוב שעות היממה ושאינו יכול לתקשר עם הסביבה באופן מוצלח או לעשות שימוש בידיו, ואילו ציון של שבע נקודות ניתן לאלו שמסוגלים ללכת עד מאה מטרים, תוך סיוע בקביים או במקל הליכה.
החשיבות של מדד EDSS
כפי שציינו, החשיבות של המדד היא בקביעת קצב ההתקדמות של המחלה וביכולת שלו להעריך את מידת החומרה של הפגיעה הנוירולוגית. כמו כן, ישנן תרופות מסוימות שכלולות בסל התרופות הישראלי כמו למשל פמפירה שמיועדת עבור החולים בטרשת נפוצה שקיבלו ציון גבוה מארבע במדד EDSS.
בנוסף לכך, יש לציין כי המדד מאפשר גם להעריך מצבים שבהם מצבם של החולים השתפר בעקבות טיפול מוצלח או להעיד על מינון לא מתאים של תרופות שלא הוביל לשיפור במצב ושיש לשנות אותו.
הביקורת על מדד EDSS
למרות שמדד זה נחשב כיום למדד הראשי להערכת היכולת התפקודית של החולים בטרשת נפוצה, חשוב להבין כי מדד זה רחוק מלהיות מושלם ולמעשה במהלך השנים מאז פותח והתחיל להיכנס לשימוש הופנו אליו לא מעט חיצי ביקורת.
ריכזנו עבורכם את הטענות העיקריות של המקטרגים להלן:
- כפי שציינו, מדד זה נותן משקל רב מדי על יכולת ההליכה של הנבדקים.
- המדד אינו רגיש לשינויים קוגניטיביים וללקויות קוגניטיביות שאופייניים לחולי טרשת נפוצה.
- החישוב של המדד מורכב מאוד ומאתגר מאוד והדבר נכון גם לגבי קביעת הציונים במבדקים הנוירולוגיים השונים שמיועדים לקביעת המדד.
- הדרך שבה המדד מתוכנן מובילה לכך שאדם יכול לקבל ציונים שונים מאוד בכל פעם שיעבור את המבדקים לקביעת המדד ובעקבות זאת הציון יקפוץ אפילו כמה נקודות בכל מבחן כלפי מעלה או כלפי מטה, במקום שישתנה באופן הדרגתי עם הזמן. כך למשל פגיעה זמנית בראייה יכולה להקפיץ את הציון מ-1 ל-3 ולגרום לו לחזור ל-1 לאחר הטיפול בבעיית הראייה הזמנית.
לאור כל זאת, כיום נהוג להשתמש במבדקים ובמדדים נוספים על מנת להעריך את חומרת הפגיעה ואת קצה התקדמות המחלה בקרב החולים כמו למשל SNRS, FAMS, POMS, AI ועוד רבים נוספים.
ישנם מבדקים פשוטים מאוד כמו מדידת כמות הצעדים שיכול לעשות החולה ללא סיוע חיצוני וישנם מבחנים מורכבים ביותר שלא נופלים ברמת המורכבות שלהם מזו של מדד ה- EDSS.
