לוקמיה היא מחלה סרטנית של מח העצם, המהווה סך הכול כ-30% מכלל המחלות הסרטניות בילדים. המחלה גורמת להתרבות מוגברת של תאי דם לבנים צעירים שלא מגיעים לכלל הבשלה ובעקבות זאת תהליכי הייצור של תאי הדם התקינים לוקים בחסר.
כתוצאה מכך מתפתח מחסור בתאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות דם ומופיעים תסמינים מגוונים הכוללים רגישות מוגברת לזיהומים, דימומים חריגים, חולשה ניכרת, אי סבילות למאמץ, חיוורון, אובדן תיאבון, נטייה לזיהומים של פתוגנים אופורטוניסטיים ועוד.
אילו סוגי לוקמיה מופיעים בילדים?
ישנם סך הכול שני סוגי סוגים מרכזיים של לוקמיה: לוקמיה כרונית ולוקמיה אקוטית או חריפה. המחלה הכרונית מתקדמת בקצב איטי מאוד ומופיעה בעיקר במבוגרים. המחלה האקוטית לעומת זאת מתקדמת במהירות גבוהה ותסמיניה מופיעים בפתאומיות. בקרב ילדים, כ-97% מחולי הלוקמיה סובלים מלוקמיה חריפה: כ-75% מהם סובלים מלוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL), כ-20% סובלים מלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) ואילו היתר סובלים מסוגים נדירים יחסית של לוקמיה כמו לוקמיה מיאלואידית כרונית.
מה היא לוקמיה לימפובלסטית חריפה?
לוקמיה לימפובלסטית חריפה באה לידי ביטוי בייצור נטול בקרה של תאים לימפוציטים צעירים במח העצם, הנקראים לימפובלסטים. לימפוציטים תקינים נחלקים לתאי B ותאי T ומהווים את מערכת החיסון הנרכשת שכן הם מסוגלים לזהות זיהומים באופן ספציפי באמצעות אנטיגנים ייחודיים שמציגים המזהמים השונים. תאי B נלחמים בזיהומים על ידי שחרור נוגדנים ואילו תאי T נלחמים בזיהומים על ידי שחרור של פרפורינים: מולקולות שהורסות את שכבת הליפידים הכפולה בפתוגן.
כאשר התאים הסרטניים מתרבים במח העצם, תהליכי הייצור של תאי הדם התקינים נפגעים וכתוצאה מכך מופיעים התסמינים האופייניים למצבים שבהם ישנו מחסור בטסיות דם, בתאי דם אדומים ובתאי דם לבנים.
מה היא לוקמיה מיאלואידית חריפה?
לוקמיה מיאלואידית חריפה באה לידי ביטוי בייצור נטול בקרה של נויטרופילים, המהווים במצב תקין בין 70-40 אחוז מאוכלוסיית תאי הדם הלבנים. בניגוד ללימפוציטים, הנויטרופילים משתייכים למערכת החיסון המולדת ולפיכך מחסלים פתוגנים ללא הבחנה ובכלל זה חלקיקי אבק, פטריות חד-תאיות, נגיפים וחיידקים. המסלול שבו באים לעולם הנויטרופילים נקרא המסלול המיאלואידי וזהו המקור לשם המחלה הסרטנית שפוגעת במסלול זה.
גם בלוקמיה מיאלואידית חריפה נפגעים מסלולי הייצור של תאי הדם הלבנים, האדומים וטסיות הדם ומופיעים תסמינים האופייניים למחסור בתאים השונים.
כיצד מטפלים בלוקמיה בילדים?
הטיפול בילדים הסובלים מלוקמיה מבוסס בעיקר על כימותרפיה הניתנת במספר שלבים. בשלב הראשון (השראת הפוגה) מטרת הטיפול היא להשרות הפוגה באמצעות טיפול אינטנסיבי הנמשך כארבעה שבועות. בתום שלב זה נוטלים דוגמית רקמה ממח העצם על מנת לאשר שהמחלה אכן נמצאת בנסיגה. בשלב הבא (העצמה) המטרה היא להשמיד את התאים הסרטניים שהצליחו לשרוד את הטיפולים שבוצעו עד כה ושלא התגלו בבדיקות. בנוסף, יש לבצע כימותרפיה הניתנת במסגרת של ניקור מותני ישירות למערכת העצבים המרכזית ובמקרים מסוימים יהיה צורך לבצע גם טיפולי הקרנות למערכת העצבים המרכזית.
לאחר מכן יש להעניק טיפול תומך (המשכי) במשך כשנה וארבעה חודשים, הכולל נטילת כדורים באופן יומיומי, לעיתים בשילוב עם זריקות כימותרפיה אחד לחודש. במקרים שבהם המחלה חזרה אחרי הטיפול הראשוני ובמקרים שבהם הסיכוי להצלחת הטיפול הכימותרפי נמוך, טיפול הבחירה יהיה השתלת מח עצם. במקרים האלו השאיפה היא לאתר תורם מהמשפחה הקרובה של הילד, תוך מתן עדיפות לאח או אחות עם התאמה מלאה למערכת סיווג הרקמות של המטופל.
אם לא נמצא במשפחה תורם מתאים, יש לחפש תורם מתאים במאגר הישראלי ובמאגרים בינלאומיים. בנוסף יש לנסות לאתר דם טבורי, המהווה מקור טוב לתאי מח העצם.
מה הם סיכויי ההחלמה מלוקמיה בקרב ילדים?
רוב הילדים החולים בלוקמיה, מגיעים להחלמה מלאה (כ-85% מהחולים המקבלים טיפול אופטימלי מחלימים) אך ב-30-25 אחוז מהמקרים מתרחשת הישנות של המחלה. המחלה יכולה להתפתח לאחר ההחלמה בטווח של שנתיים עד שבע שנים ממועד סיום הטיפולים האונקולוגיים ואף במהלך תקופת האחזקה שבמהלכה ניתן הטיפול התומך.
אולי יעניין אותך גם:
בדרך לפריצת דרך: חוקרים ישראליים גילו איך מונעים התפשטות לוקמיה למוח
משהו חדש וטוב: טיפול אימונתרפי עשוי להביא להחלמת ילדים מסרטן הדם
לוקמיה ולימפומה – מה הן? ואילו טיפולים חדשניים מספקים תקווה לחולים?
