טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שפוגעת בתפקוד התקין של מערכת העצבים. ישנם מספר סוגים של טרשת נפוצה, אך באופן כללי מדובר על מחלה מתקדמת שפוגעת באופן חמור באיכות החיים של החולים.
מדובר על מחלה אוטואימונית, והמשמעות היא שזוהי מחלה שבה מתרחשת פגיעה של תאי מערכת החיסון ברקמות ובתאי הגוף עצמם. בטרשת נפוצה תאי מערכת החיסון גורמים לנזק לחומר שנקרא מיאלין שתפקידו לעטוף את סיבי העצבים על מנת לאפשר את ההולכה החשמלית התקינה של הסיגנלים ממערכת העצבים המרכזית לאיברי הגוף השונים.
בדומה למחלות חיסון עצמי אחרות, האנשים החולים בטרשת נפוצה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות אחרות. מצד שני, קבוצת החולים בטרשת נפוצה נמצאת בסיכון נמוך לחלות במחלות מסוימות שבהן לא ניגע במאמר זה. להלן המחלות הנפוצות בקרב החולים בטרשת נפוצה.
בולוס פמפיגואיד
בולוס פמפיגואיד היא מחלה שהשכיחות שלה בקרב האוכלוסייה הכללית היא 7-14:1000000 ואילו בקרב אוכלוסיית החולים בטרשת נפוצה השכיחות שלה עומדת לפי המחקר העדכני ביותר על 11:10000. בדומה למחלת טרשת נפוצה, זוהי גם כן מחלת חיסון עצמי רק שזו האחרונה באה לידי ביטוי בעור ולא במערכת העצבים. המחלה מתאפיינת בהופעה של בועות ושלפוחיות על פני העור.
בולוס פמפיגואיד היא מחלה התקפית שמתאפיינת בתקופות של התלקחות ונסיגה ויכולה להימשך כעשר שנים באופן כרוני. הנגעים העוריים שפוגעים באופן חמור באיכות החיים של הסובלים מהמחלה מופיעים לרוב באזור בתי השחי, המפשעות ובאזורים של המפרקים בגפיים. בקרב חלק ניכר מהחולים לא יימצאו שלפוחיות כי אם רק פריחה עורית נראית לעין. הטיפול במחלה כרוך בשימוש בחומרים שמדכאים את מערכת החיסון ובמתן סטרואידים.
מחלות מעי דלקתיות
מחלות מעי דלקתיות היא משפחה שכוללת שתי מחלות עיקריות שנקראות קרוהן וקוליטיס. גם אלו מחלות שבאות לידי ביטוי באופן התקפי כרוני אך הפגיעה שלהן מתרחשת במערכת העיכול. באופן עקרוני, השכיחות של המחלות משתנה בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות סוציו אקונומים, אך אין ספק שבקרב חולי טרשת נפוצה השכיחות של מחלות המעי הדלקתיות גבוהה במיוחד בהשוואה לכל אוכלוסייה שהיא.
בקרב החולים בטרשת נפוצה השכיחות של מחלות אלו עומדת על 4-8:1000 חולים. רק על מנת לסבר את האוזן נציין כי במדינת ישראל לצורך העניין השכיחות של מחלת קוליטיס היא 6.5:10000 ואילו השכיחות של מחלת קרוהן עומדת על 16.7:10000 (שכיחות נמוכה פי עשרה מאשר בקרב החולים בטרשת נפוצה).
סוכרת סוג 1
סוכרת סוג 1 היא מחלה כרונית, שבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת לייצר אינסולין בלבלב כתוצאה מפגיעה של תאי מערכת החיסון בתאים המייצרים אותו. המנגנונים להתפרצות המחלה עדיין לא ברורים עד תום ונכון לכתיבת שורות אלה היא נחשבת למחלה מולטי פקטוריאלית שכדי שתתפרץ ישנו צורך בקיום של מספר גורמים שביניהם גורמים גנטיים, סביבתיים ועוד.
גם השכיחות של סוכרת סוג 1 משתנה מאוד כאשר נעים על פני הגלובוס, אך יש להבין כי בעוד שהשכיחות שלה בקרב אוכלוסיית ארצות הברית למשל היא 49:100000, הרי שבקרב החולים בטרשת נפוצה השכיחות שלה היא 18:10000. מדובר על מחלה שהדרך היחידה להתמודד עמה היא על ידי הזרקת אינסולין על מנת לחפות על החסר הפיזיולוגי.
הפרעות שינה
הגם שנראה שהפרעות השינה נמצאות במצב של תת אבחון בקרב החולים בטרשת נפוצה, עדיין נראה כי אלו שזכו לאבחון הובילו למסקנה לפיה הפרעות שינה נמצאות בשכיחות גבוהה באופן משמעותי ביותר בקרב החולים בטרשת נפוצה. כך למשל הפרעות כמו דום נשימה בשינה או אינסומניה מופיעות בקרב החולים בשכיחות של 25-54:100.
על קצה המזלג נציין כי מחלות כמו דיכאון, פסיכוזות שונות, מצבי חרדה והפרעה דו קוטבית ששייכות למשפחת ההפרעות הפסיכיאטריות נמצאות אף הן בשכיחות גבוהה יותר בקרב החולים בטרשת נפוצה.
לקריאה באותו הנושא:
