טרשת נפוצה היא הפרעה אוטואימונית. הנטייה של המערכת החיסונית של הגוף לפגוע ברקמות או באיברים, גורמת לנזק עצבי בחולי טרשת נפוצה. לסיבי העצבים של מערכת העצבים המרכזית יש ציפוי מגן שנקרא נדן המיאלין. הוא מכסה אף עצבים רבים של מערכת העצבים ההיקפית.
התגובות החיסוניות מתרחשות נגד המרכיב העיקרי, המיאלין של נדן זה, אשר מוביל בסופו של דבר לנזק עצבי.
רוב התסמינים מהם סובלים חולי טרשת נפוצה מתרחשים כתוצאה מהנזק הנגרם לעצבים הפרטניים. התסמינים והסימנים תלויים בחלק מערכת העצבים המושפע, ובמידת הנזק שנגרם לעצבים.
רגישות לחום בקרב אנשים עם טרשת נפוצה
מחקרים מדווחים שכשישים עד שמונים אחוזים מהאנשים שאובחנו עם טרשת נפוצה, סובלים מרגישות יתר לחום. אנשים עם הפרעה נוירולוגית זו חווים החמרה זמנית בתסמינים הקיימים שלהם, ואף מתסמינים מטרידים חדשים, כשהם נחשפים לטמפרטורות גבוהות. הם רגישים אפילו לעלייה קלה בטמפרטורת גוף הליבה שלהם, כתוצאה מפעילות גופנית או שהות בסביבה חמה.
בקרב אנשים רבים עם טרשת נפוצה, המחלה מופיעה לסירוגין עם תקופות התקפים והשלכות. אך רגישות לחום הגורמת להחמרת התסמינים, שונה מהישנות המחלה. הבעיה היא "החמרה מדומה" של התסמינים.
הגברת הטמפרטורה אינה גורמת לנזק עצבי, ורוב האנשים עם טרשת נפוצה מבינים את חוסר הסובלנות שלהם לחום, ומודעים לעובדה שתסמיניהם מחריפים עם הטמפרטורה הגוברת.
אך מה גורם לרגישות לחום?
מדענים ייחסו בתחילה גורמים קוגניטיביים לתופעה זו, אך כיום הם סבורים שהסיבה היא הפרעה או חסימה במנגנוני ההולכה הפיזיולוגיים הרגילים.
נתוני מחקר חדש מצביעים על העובדה לפיה רגישות לחום גורמת להאטת הולכת הדחפים העצביים לאורך סיבי העצבים המושפעים, וקשורה אף לתופעה הנקראת חסימת הולכת תדרים. עצבים יכולים לנהל תדר יחיד בלבד, או לדחוף תדרים נמוכים. הם אינם מסוגלים להתמודד ביעילות עם הדחפים העצביים המתרחשים בתדירות גבוהה. מקרה זה נמצא גם כשעלייה קלה בטמפרטורה מאטה או חוסמת לחלוטין את אפשרות פעולת סיבי העצבים.
עלייה בטמפרטורה מחמירה תסמיני טרשת נפוצה
רוב תסמיני טרשת נפוצה הם תוצאת דופק עצבי ועלייה בטמפרטורה, המחמירה את התסמינים בקרב אנשים מושפעים. בין התסמינים השונים של טרשת נפוצה ניתן למצוא עייפות, חולשת איברים, בעיות ראייה, כאב, חוסר תחושה ותפקוד קוגניטיבי לקוי, כאשר טמפרטורת הליבה בגוף עולה.
מדענים תיארו בשנת 1890 את התופעה המוזרה של 'החמרה זמנית של התסמינים עם פעילות גופנית' בחולי עצב הראייה. דלקת עצבים אופטית היא מצב המשפיע על העיניים, ובעיה שכיחה בקרב חולי טרשת נפוצה רבים.
תסמינים חזותיים מחמירים עם פעילות גופנית
המדענים ייחסו את התרגילים לאטיולוגיה של בעיית ראייה, אך מאוחר יותר התברר כי כל פעולה או מצב המגבירים את טמפרטורת גוף הליבה, עשויים להחמיר את התסמינים בקרב חולי טרשת נפוצה.
עייפות היא תסמין נפוץ המתרחש בקרב שבעים אחוזים כמעט מחולי טרשת נפוצה. עייפות מוקדמת מתרחשת בקרב חולים כשהם נחשפים אפילו לעלייה קלה בטמפרטורה. חולשה משפיעה במיוחד על הגפיים ונחשבת אף היא כתסמין שנתפס במהלך המחלה או מחמיר כתוצאה מעליית הטמפרטורה.
כאב מרכזי הוא תסמין שכיח נוסף המחמיר עם עלייה בטמפרטורה. מחקרים מציעים שהסיבה להתרחשות תסמין זה היא הנזק שנגרם לתלמוס ולמסלולים המובילים להפרעה בתפקוד התרמי. קהות חושים היא תסמין נוסף המחמיר עם עליית טמפרטורת ליבת הגוף.
תפקודים קוגניטיביים בחולי טרשת נפוצה רגישים לחום
בעיות זיכרון, קשיי שיפוט, קשיי ריכוז ובעיות עם מיומנויות קוגניטיביות אחרות, כגון הבנת השפה, בולטים יותר עם העלייה בטמפרטורת הגוף. מחקר חדש הראה שחולי טרשת נפוצה הראו החמרת תפקודים קוגניטיביים בימים חמים יותר.
השפעת הטמפרטורה על חולי טרשת נפוצה התבססה כבר בסוף המאה ה-19. רגישות לחום ידועה כסיבה חשובה לתסמינים משביתים של המחלה. למרות שהתסמינים המדומים הם תופעה זמנית, הם מטרידים וחמורים מספיק על מנת להגביל את פעילות החולים, במיוחד בעונות החמות.
