לאחר עשרות שנים של מחקר כיום נראה כי המהלך של מחלת טרשת נפוצה כבר ברור – תאי מערכת החיסון פוגעים בחומר השומני במערכת העצבים שנקרא מיאלין ובעקבות כך נפגעת ההולכה העצבית.
עם זאת, בדומה למחלות אחרות ממשפחת המחלות האוטואימוניות, איש עוד לא הצליח לגלות מדוע המחלה מתפרצת בקרב אנשים מסוימים ולא באחרים וכן איש עוד לא הצליח להבין מה גורם להתנהגות הלא שגרתית של מערכת החיסון. מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העלו את הסברה שלמחלה ישנו קשר מסוים עם מחלה אחרת שנקראת מחלת הנשיקה בשפת העם.
מה היא מחלת הנשיקה?
מחלת הנשיקה הוא השם העממי שניתן למחלה בשם מונונוקלאוזיס זיהומי. מדובר על מחלה שמועברת על ידי נגיף מסוג אפשטיין בר שגורם בין היתר גם למחלת ההרפס. מדובר על מחלה מדבקת מאוד ולפי ההערכות עד גיל חמש שנים חמישים אחוז מהילדים יחלו בה. עם זאת, בילדות המחלה לא באה לידי ביטוי באופן סימפטומטי. למרות שמתחת לגיל חמש לרוב לא יופיעו שום תסמינים מיוחדים הרי שבקרב מבוגרים המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים כמו למשל חום גבוה וממושך, דלקת גרון, חולשה כללית, עייפות, הגדלה של השקדים, חוסר תיאבון, הגדלה של הטחול ועוד.
התיאוריה הזיהומית
נכון להיום קיימות תיאוריות רבות שמנסות להסביר מדוע טרשת נפוצה מתפרצת בקרב אנשים מסוימים ולא באחרים. ישנן תיאוריות שגורסות שהמחלה היא תוצאה של חשיפה מועטה מדי לקרינת השמש, אחרות קושרות אותה להרגל העישון וישנם חוקרים שמצביעים על נטייה גנטית לחלות במחלה. עם זאת, התיאוריה המרכזית ביותר היא שהמחלה היא תוצאה של זיהום נגיפי שערער את המערכת החיסונית ושגרם לה לזהות בשלב מאוחר יותר במהלך החיים את המיאלין בתור הנגיף בשל הדמיון שלהם.
מה שחשוב להבין בכל הקשור למחלות אוטואימוניות הוא שמערכת החיסון תוקפת את התאים של הגוף כיוון שהיא מזהה אותם בטעות כגורמים חיצוניים לגוף. במספר מחקרים הצליחו להראות כי במקרים רבים בהם מערכת החיסון תוקפת תאים מסוימים בגוף הדבר נובע מדמיון רב שניתן לראות באמצעים מתקדמים בין התאים המותקפים לבין נגיף או חיידק מסוים. ייתכן מאוד וזהו המצב גם במקרה של וירוס אפשטיין בר ורקמת המיאלין במערכת העצבים המרכזית.
הידע המחקרי
במספר מחקרים שנערכו לאחרונה נמצא כי הסיכוי של אדם שחלה במחלת הנשיקה ובעקבות כך סבל מהתסמינים האופייניים לה לחלות בשלב מאוחר יותר בחייו מטרשת נפוצה גבוה פי שניים ואף יותר מהסיכוי של אדם שלא סבל מהתסמינים של מחלת הנשיקה מעולם. בעבר היה ידוע כי ישנו קשר בין מחלת הנשיקה לבין טרשת נפוצה ובמספר מחקרים נמצא כי החולים בטרשת נפוצה כמעט תמיד סבלו מתסמיני מחלת הנשיקה. עם זאת, רק לאחרונה הצליחו החוקרים בתחום להוכיח כי ברוב המוחלט של המקרים התסמינים של מחלת הנשיקה קדמו לתסמינים של טרשת נפוצה.
ההשלכות של המידע החדש בתחום
אמנם הקשר בין שתי המחלות עדיין לא ברור עד תום אבל החוקרים בתחום שתומכים בתיאוריה הזיהומית מאמינים כי בעקבות המידע החדש ניתן יהיה לנקוט בדרכים מסוימות על מנת לצמצם את היקפי המחלה. בין היתר מדובר על עידוד של המערכת החיסונית להילחם בנגיף, עידוד של מערכת החינוך להפחית את ממדי ההדבקה, ביצוע של בדיקות סקר מוקדמות לאבחון של טרשת נפוצה בקרב אנשים שסבלו בעבר מתסמיני מחלת הנשיקה ועוד.
