מהי דלקת מפרקים ניוונית?

דלקת מפרקים ניוונית היא קבוצה של הפרעות הפוגעות במפרקים שונים בגוף, המאופיינות בעיקר בצמיחה של זיזי עצם ואובדן של רקמת סחוס במפרקים.

הפגיעה במפרקים בדלקת מפרקים ניוונית נובעת כתוצאה מהפרה של שיווי המשקל בין תהליכי הבנייה לבין תהליכי השחיקה והפירוק של הסחוס במפרקים. בניגוד למשל לדלקת מפרקים שגרונית, דלקת במפרקים לא מהווה את המאפיין המובהק של דלקת מפרקים ניוונית.

כיום נהוג להתייחס לשני סוגים של דלקת מפרקים ניוונית להלן:

• דלקת מפרקים ניוונית ראשונית – דלקת מפרקים ניוונית אדיופטית (מתפתחת על רקע לא ברור). המחלה הראשונית מופיעה בעיקר בגילאים מבוגרים.
• דלקת מפרקים ניוונית שניונית – דלקת מפרקים ניוונית המופיעה על רקע שינויים בסביבת הסחוס במפרקים המעורבים שנוצרו כתוצאה מגורם ברור שניתן לאבחון.

מה הם הגורמים לדלקת מפרקים ניוונית?

במספר מחקרים נמצא כי דלקת מפרקים ניוונית ראשונית שכיחה יותר בקרב אנשים בעלי קרוב משפחה הסובל מדלקת מפרקים ניוונית ראשונית בדגש על תאומים זהים. לפיכך, נראה כי ישנם גורמים גנטיים מסוימים המעורבים באטיולוגיה של המחלה אם כי טרם התגלו הגנים הספציפיים הרלוונטיים.

גם במידה ובעתיד יתגלו כל הגנים הקשורים למחלה, הרי שבכוחם להסביר רק חמישים אחוז מהאטיולוגיה: במידה והמחלה הייתה מושפעת אך ורק מגורמים גנטיים, הרי שהסבירות לכך שאדם בעל תאום זהה הסובל מהמחלה יחלה בה בעצמו הייתה מאה אחוז ולא כך הם פני הדברים.

ההתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית ראשונית נמצאת בקורלציה עם היסטוריה של פגיעה מפרקית והשמנת יתר, בעיקר כשמדובר על דלקת מפרקים ניוונית במפרקי הברכיים. עם זאת, נמצאה קורלציה גם בין השמנת יתר לדלקת מפרקים ניוונית במפרקים שאינם נושאי משקל. מאחר ונמצא כי הפחתה של מסת השומן השפיעה במידה משמעותית יותר על חומרת התסמינים בהשוואה להפחתה במשקל באופן כללי, חוקרים רבים סבורים כי המחלה מושפעת יותר משינויים מטבוליים הקשורים להשמנת יתר מאשר לשינויים בעומס המופעל על המפרקים.

ייתכן גם כן כי שינויים הורמונליים המתרחשים בנשים בגיל המעבר מאיצים את התפתחות הדלקת הניוונית, שכן בנשים המחלה מופיעה בדרך כלל לאחר גיל המעבר. כמו כן, במחקרים שבוצעו בעכברים נמצא כי הורמוני מין נשיים היוו גורם מגן מפני התפתחות המחלה.

דלקת מפרקים ניוונית שניונית היא תוצאה של גורמים שונים הניתנים לאבחון כשבין היתר מדובר באלקפטונוריה, הפרעות מבניות מולדות במפרקים, סוכרת, מחלת ווילסון, המוכרומטוזיס, מחלת ליים, תסמונת מרפן ועוד.

מה הם התסמינים של דלקת מפרקים ניוונית?

התסמין המרכזי של דלקת מפרקים ניוונית הוא כאב במפרקים הפגועים. הכאב בדרך כלל מוביל לפגיעה בתפקוד ובתנועה ולא אחת מתפתחת גם נוקשות במפרקים הפגועים. החולים בדרך כלל מתלוננים על כאב חד מאוד או על תחושת שריפה הקשורה לשרירים ולרקמות החיבור באזור המפרק. בקרב חלק ניכר מהחולים המפרקים הפגועים משמיעים רעשי חריקה (קרפיטציות).

הכאב שמופיע בחולים בדרך כלל מתפתח באופן הדרגתי ונהיה חמור יותר בזמן מאמץ. במידה והתהליכים הניווניים יגרמו לדלקת, יופיעו תסמינים נוספים כמו לדוגמה נפיחות, אדמומיות וחום מקומי במפרקים המעורבים.

דלקת מפרקים ניוונית יכולה לפגוע בכל אחד ואחד ממפרקי הגוף, אך ישנם כמה מפרקים שנפגעים בשכיחות גבוהה במיוחד כמו לדוגמה מפרקי אצבעות הידיים, עמוד השדרה הצווארי והמותני, מפרקי הירכיים ומפרקי הברכיים.

השינויים שמתפתחים במפרקים הפגועים באים לידי ביטוי בתסמינים המשתנים בהתאם למפרקים המעורבים. כך לדוגמה אם מתרחשת פגיעה בעמוד השדרה, תיתכן הופעה של תסמינים רדיקולריים (סימפטומים שמופיעים על רקע לחץ המופעל על עצבים בחוט השדרה) כמו לדוגמה חולשה בשרירי הרגליים או הקרנה של כאבים מעמוד השדרה.

לעומת זאת, כאשר הדלקת פוגעת באצבעות הידיים, בדרך כלל מופיעים גושי עצם המכוסים בסחוס הנקראים קשרירים במפרקים שבין גלילי האצבעות, הגורמים להגבלה בתנועת מפרקי האצבעות.

כיצד מאבחנים דלקת מפרקים ניוונית?

האבחון של דלקת מפרקים ניוונית מבוסס על ההסתמנות הקלינית של המחלה, בדיקה גופנית שבה הרופא מחפש סימנים אופייניים וצילומי רנטגן. בין היתר ניתן להבחין בצילומי הרנטגן של המפרקים הפגועים בהיצרות של המרווח המפרקי כעדות ברורה לאובדן הסחוס במפרק, בסדקים זעירים, מבנים סקלרוטיים וציסטות בעצם התת סחוסית ועוד.

מעניין לדעת כי אין כל קורלציה בין הממצאים שמתגלים בצילום רנטגן לבין התסמינים מהם סובל המטופל. כך לדוגמה בשלבים הראשונים של המחלה ייתכן מאוד שהמטופל יסבול מכאבים חמורים, אך בצילום לא ניתן יהיה למצוא כל ממצא חריג ומצד שני במקרים רבים מתגלים ממצאים לא תקינים בצילומי הרנטגן בנבדקים שלא סובלים מתסמינים קליניים כלל.

כיצד מטפלים בדלקת מפרקים ניוונית?

נכון לכתיבת שורות אלה אין שום טיפול שיכול לרפא את החולים בדלקת מפרקים ניוונית. לפיכך, הטיפולים הקיימים מיועדים בעיקר להקל על הכאבים, להפחית את המוגבלות בתנועה ולשמר את התפקוד של המפרקים במידת האפשר. הטיפול לא מתקן את השחיקה של הסחוס, לא מרפא את הנזקים בעצמות המפרק ובאופן כללי לא עוצר את התקדמות המחלה.

מאחר והמחלה הולכת ומתקדמת במהלך הזמן, הרי שישנה חשיבות עליונה לבצע מעקב שגרתי אחרי החולים ומדי פעם לבצע שינויים מסוימים על מנת להתאים עבורם את הטיפול בהתבסס על התסמינים. להלן המרכיבים העיקריים של הטיפול:

• טיפול לא תרופתי – הפחתת משקל ובאופן כללי הפחתת העומס מהמפרקים המעורבים, פיזיותרפיה לחיזוק השרירים התומכים במפרק, טכניקות טיפול מתחום הרפואה האלטרנטיבית כמו לדוגמה דיקור סיני, יוגה, כירופרקטיקה ועוד.
• טיפול תרופתי – פרצטמול, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, טרמדול, הזרקת סטרואידים תוך מפרקית, הזרקת חומצה היאלורונית תוך מפרקית ועוד.
• ניתוח להחלפת המפרק הפגוע במפרק מלאכותי – יש לשקול טיפול זה במקרים הקשים ביותר, לאחר שהחולה התנסה במגוון רחב של טיפולים ללא הצלחה.