תסמונת גיליאן ברה וטרשת נפוצה

תסמונת גיליאן ברה (Guillain-Barré Syndrome – GBS) וטרשת נפוצה (MS) הן מחלות של מערכת העצבים, ולכן בעלות קווי דמיון מסוימים. שתי המחלות נחשבות למחלות אוטואימוניות, אשר גורמות למערכת החיסון לתקוף את הרקמות העצמיות של הגוף באופן כללי, ואת המיאלין באופן ספציפי. עם זאת, כל אחת מהמחלות הללו פוגעת באופן קצת שונה על מערכת העצבים ובעלת תסמינים שונים.

טרשת נפוצה פוגעת בעיקר מערכת העצבים המרכזית (עמוד השדרה), בעוד שתסמונת גיליאן ברה פוגעת במערכת העצבים ההיקפית (העצבים הנמצאים מחוץ לעמוד השדרה). הבדל נוסף בין המחלות הוא בסיכויי ההחלמה. טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית, אשר הסימפטומים המבטאים אותה עשויים לבוא בגלי התקפה, ללא טיפול. 

כיום, תרופות חדשות מסייעות ביתר יעילות לחולים בטרשת נפוצה ותוחלת החיים עולה בהדרגה. בניגוד לכך, התסמינים בתסמונת גילאן ברה עלולים להיות חמורים יותר, אך החולה עשוי לחוות החלמה מלאה. גם אם החולשה עלולה להימשך למשך שנים, מצבו הקליני של המטופל עשוי להשתפר לאחר מספר שבועות. 

הגורמים להתרחשות שתי המחלות במקביל

הופעת שתי המחלות ביחד הינה מקרה נדיר ביותר, ויש האומרים כי זה תלוי בצירוף מקרים אקראי. עם זאת, מחלות אלו חולקות גורמים משותפים אשר עלולים לגרום להתפרצותן באופן מקביל. הסברה היא כי תסמונת גיליאן ברה מתחילה מספר ימים או שבועות לאחר זיהום של הצטננות או שפעת. 

הזיהום המפעיל את התפתחות המחלה משנה את תאי מערכת העצבים באופן שגורם למערכת החיסון להתגונן מפני תקיפה. באופן דומה, טרשת נפוצה יכולה להתפתח לאחר זיהום בווירוסים כמו אפשטיין-בר (EBV), הרפס או כלמידיה. במחקרים מסוימים נמצא כי חשיפה ל – EBV אשר ידועה כגורם סיכון פוטנציאלי לטרשת נפוצה הינו אחד מגורמי הזיהום המקדימים לתסמונת גילאן ברה.

מחקרים אפידמיולוגיים קודמים שהעריכו את התחלואה המשותפת של שתי המחלות דיווחו על תוצאות שונות. כך לדעת חוקרים מסוימים עולה כי לחולי טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה יותר לפתח GBS במהלך המחלה. עם זאת, מכיוון שנמצא כי ישנו פער בין אבחון המחלות ובין הופעת התסמינים, ישנם חוקרים אשר סוברים כי רק בעיות אבחון עלולות להיות אחראיות על הקשר בין GBS  ו -MS.

הם טוענים כי לא ניתן לשלול לחלוטין את העובדה שחולים עם סימפטומים נוירולוגיים עשויים תחילה להיות מאובחנים עם GBS ולאחר מכן עם אבחנה נכונה של טרשת נפוצה. כמו כן, שכיחות המחלות באוכלוסיה הנחקרת תהווה גורם מסייע לאבחון, כך שככל שהמחלה הינה נדירה יותר באוכלוסייה כך אבחונה ייעשה באופן מאוחר יחסית לתחילת הסימפטומים.

תסמינים וטיפול

הן תסמונת גילאן ברה והן טרשת נפוצה משפיעות על האותות העצביים. תסמיניהן יכללו חולשה, חוסר תחושה ועקצוצים בזרועות וברגליים. התסמינים בתסמונת גילאן ברה מתחילים בדרך כלל בתוך יום ומתפשטים מהרגליים לפלג הגוף העליון. בטרשת נפוצה, התסמינים הינם דומים, אך חוסר התחושה לא תחווה באופן חמור.

עם זאת, תסמינים נוספים יכללו בעיות בשלפוחית השתן, סחרחורת, עייפות, כאב, בעיות שרירים, בעיות בדיבור ובעיות ראייה. החולשה בתסמונת גילאן ברה עלולה להימשך לתקופת זמן ארוכה ולהוביל לשיתוק מוחלט. 

ישנן מספר תרופות המאיטות את התדרדרות המחלה בטרשת נפוצה כמו אלמטוזומאב (למטרדה), דימתיל פומארט  ועוד. פעמים רבות, יינתנו למטופל גם תרופות סטרואידים על מנת להקל על הדלקת וההתקפים. בתסמונת גילאן ברה, הטיפולים יתמקדו בחילוף הפלזמה בה מופרדים תאי הדם הלבנים מהאדומים ומוצאים הנוגדנים כחלק מתגובת מערכת החיסון. טיפול נוסף יכלול טיפול באימונוגלובילינים אשר יספק חלבונים לגוף, בכדי להקל על ההתקפות האוטואימוניות ע"י מערכת החיסון.