מהם הגורמים של ניוון שרירים?

ניוון שרירים בגיל הזהב או סרקופניה, הוא תופעה הנחקרת באופן אינטנסיבי ביותר בשנים האחרונות. עם זאת, ההתעניינות המחקרית בתופעה התעוררה לפני זמן לא רב כל כך. כך לדוגמה בשנת 1994 פורסמו רק שני מחקרים שנערכו בתחום ואילו בשנת 2006 פורסמו רק כמאה וארבעים מאמרים בנושא. לפיכך, אין זה פלא שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לאטיולוגיה של הבעיה.

לפי רוב החוקרים בתחום נראה כי מדובר בבעיה מולטי פקטוריאלית, כלומר בתופעה שנובעת כתוצאה מגורמים רבים. במאמר שלפניכם נפרט אודות התיאוריות המרכזיות המנסות להסביר את הידלדלות והיחלשות השרירים הפתולוגית בגיל המבוגר.

צריכת מזון לקויה

על מנת לתמוך במסת השרירים יש לדאוג לצריכה הולמת של חומרי גלם הנחוצים לתחזוקת השרירים בדגש על חלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה. זוהי הסיבה לכך שבמחקרים רבים נמצא כי ניוון שרירים הוא פעמים רבות תוצאה של צריכת מזון לקויה. בגיל המבוגר עולה הסיכוי לסבול מצריכת מזון לקויה על רקע מגוון רחב של גורמים, כשבין היתר מדובר על בעיות הקשורות לבריאות הפה והשיניים, קשיים כלכליים, דיכאון, בעיות עיכול שונות שגורמות לספיגה לקויה ועוד.

אורח חיים ישבני

גורם מובהק נוסף לניוון שרירים בגיל מתקדם הוא אורח חיים ישבני. כיום ידוע כי כאשר לא מפעילים את השרירים, הם נוטים להתנוון כשהדבר נכון לא רק עבור קשישים. כך לדוגמה נמצא כי אסטרונאוטים צעירים ששהו זמן רב בחלל, סבלו מאטרופיה של השרירים כתוצאה מהיעדר שימוש בשרירים בשל היעדר כוח הכבידה בחלל. ככל שמסת השרירים קטנה יותר בגיל השלישי, כך הסיכוי לסבול מניוון שרירים גבוה יותר.

במחקרים שונים שנערכו בנושא זה נמצא כי קשישים שעסקו במהלך חייהם בהרמת משקולות נמצאים בסיכון נמוך יותר לסבול מניוון שרירים בהשוואה למבוגרים שעסקו במהלך חייהם בריצה. אי לכך, למרות שישנה חשיבות עליונה לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע על מנת ליהנות מבריאות טובה, הרי שחשוב גם להתייחס לאופי הפעילות.

שינויים הורמונליים

נראה כי לשינויים ההורמונליים המתרחשים במהלך ההזדקנות ישנו משקל רציני בכל הקשור לאטיולוגיה של ניוון שרירים. הכוונה היא בעיקר לירידה בהפרשת הורמוני בלוטת התריס, הורמוני המין בדגש על הטסטוסטרון בגברים, הורמון גדילה, אינסולין והורמונים אנבוליים שונים באופן כללי. זוהי הסיבה לכך שחוקרים רבים מנסים למצוא כיום את הדרך שבה ניתן יהיה להתמודד עם הבעיה באמצעות טיפול הורמוני תחליפי מבלי לגרום לתופעות לוואי שליליות.

במקביל לירידה בהורמונים האנבוליים, המעודדים את בניית השרירים, מתרחשת במהלך ההזדקנות עלייה ברמת האותות הקטבוליים, הגורמים לפירוק השרירים בדגש על ציטוקינים פרואינפלמטוריים (מעודדי דלקת). תופעה זו באה לידי ביטוי במיוחד בקרב קשישים הסובלים ממחלות כרוניות.

שינויים בהרכב השרירים

במחקרים רבים שעסקו בניוון שרירים בקשישים נמצא כי במהלך ההזדקנות מתרחשים שינויים מסוימים בקצב היצירה של סיבי השרירים השונים. ניוון שרירים מאופיין בין היתר בירידה משמעותית בכמות הסיבים המהירים הנקראים גם סיבים מסוג 2 וכן בהמרה של סיבים מהירים לסיבים איטיים. זוהי הסיבה לכך שלעתים למרות שלא חלה ירידה במסת השריר, עדיין מתרחשת ירידה ברמת התפקוד ובעוצמת ההתכווצות של השריר.

שינויים מיקרוסקופיים נוספים הנוגעים לשרירים מתרחשים גם במערכת העצבים. במהלך ההזדקנות כמות היחידות המוטוריות האחראיות על כיווץ השרירים הולכת וקטנה בהדרגה ובעקבות כך התפקוד התקין של השריר הולך ונפגע. כמו כן, ישנם חוקרים רבים הסבורים כי ההתנוונות של השרירים היא תוצאה של פגיעה הדרגתית בתפקוד התקין של תאי הלוויין, המופעלים כאשר השרירים ניזוקים.