לבלוטת התריס יש לא מעט תפקודים, כך שברור מדוע צריכים להיות ערים למצב שלה ולפתור במהירות בעיות שמאפיינות אותה.
יש אוכלוסיות עבורן התפקוד של בלוטת התריס עשוי להיות חשוב אפילו יותר, כשנשים בהריון (או לקראת הריון) עונות על ההגדרה הזו בדיוק. המאמר הנוכחי בוחן את הקשר ההדוק בין בלוטת התריס לבין ההריון.
לפני ההריון
חשוב להדגיש בנקודת ההתחלה כי לבלוטת התריס עלולה להיות השפעה שלילית על היכולת של האישה להיכנס להריון. נשים הסובלות מתת פעילות של בלוטת התריס עלולות לסבול מכישלון בביוץ (כי השחלות לא ישחררו ביציות באופן תקין), ממחזור לא סדיר או מהפלות מוקדמות בשיעור גבוה ביחס לנורמה.
סיכון אחר הנובע מתת הפעילות של בלוטת התריס הוא התפתחות של ציסטות בשחלות האישה. לא קשה להבין מדוע שחלות אלה עלולות, למרבה הצער, להביא לשיבוש או להפסקת המחזור, ולכן להביא לחוסר פיריון של האישה.
מן העבר השני של המשוואה, גם מצב של פעילות יתר בבלוטת התריס עלול להיות צרה צרורה עבור נשים שמעוניינות להיכנס להריון. יתר הפעילות בבלוטת מגדיל את ייצור ההורמונים, מה שמגדיל את הקצב של חילוף החומרים. השלכה אפשרית של זה היא רזון משמעותי, שמקטין את הסיכויים של האישה להיכנס להריון.
בלוטת התריס ותקופת ההריון
תפקוד תקין של בלוטת התריס חיוני להצלחת ההריון עקב לא מעט סיבות. ברמה הכללית אפשר להצביע על כך שבלוטת התריס אחראית לחילוף החומרים, מסייעת להתפתחות התקינה של תינוקות ושל ילדים (הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית), מביאה לייצור חלבונים וממקסמת את זרימת הדם בגוף.
תפקודה של בלוטת התריס הוא חיוני בכל הנוגע להתפתחות מוח העובר, וכאמור – עשוי להשפיע על עצם קיום ההריון. כאשר לאישה הסובלת מתת פעילות של בלוטת התריס יש חוסר בהורמון התירוקסין, ההתפתחות של העובר נפגעת.
בחצי הראשון של ההריון או אינו מייצר הורמונים מעצמו, ותלוי אך ורק באספקת ההורמונים של האם. מחקרים שנערכו בעולם במרוצת השנים הצביעו על הנתונים המדאיגים לפיהם תינוקות שסבלו ממחסור בהורמון התירוקסין נולדו עם איי קיו נמוך מהנורמה.
הקשר בין בלוטת התריס לבין ההריון נוכח במצבים רבים אחרים. זה מתחיל עם רמות הפרולקטין בגוף האישה. זהו אמנם הורמון שמקושר אצלנו לייצור חלב מהשד, ומכאן שלשלבים שאחרי הלידה, ולכן נראה שרמות גבוהות שלו הן מומלצות לנשים בשלב זה של חייהן. עם זאת, בשלב ההתעברות רמה גבוהה באופן יחסי של פרולקטין עלולה לשבש את ההריון.
גם כאן אפשר להביע על סיכונים שונים הנובעים מפעילות יתר של בלוטת התריס של האם אשר ברחמה יש עובר. חוסר בקרה על פעילות הבלוטה עלולה להביא למצבים חמורים דוגמת אי ספיקה של האם או הפלה. התינוק שנולד עלול להיוולד פג, להיות בעל משקל גוף נמוך מהתקין או אפילו – חס וחלילה – להיוולד מת.
גם אחרי הלידה
יש נשים שלא סבלו מעולם מבעיה של בלוטת התריס, אבל זו התפתחה במהלך ההריון. תרחיש אחר הוא התפתחות בעיות בבלוטת התריס לאחר הלידה, שמכונה "בלוטת התריס שלאחר הלידה". המצב עלול להביא לתקיפה של מערכת החיסון את בלוטת התריס, במקום אספקת הגנה לה, מה שברור שהוא בעיה גדולה.
בדרך כלל זה מתרחש עד תקופה של חצי שנה אחרי הלידה, כאשר המצב לרוב הוא יחסית קצר טווח. כמובן שנשים שעונות על ההגדרה הזו צריכות להיות עם האצבע על הדופק, כי ייתכן מצב בו הבעיה לא תיפתר עם הזמן ותצריך מעקב של רופא מומחה וטיפולים רפואיים.
>
