התקפים שאינם אפילפטיים פסיכוגניים (PNES) הם אירועים התנהגותיים זהים להתקפים אפילפטיים, אך אינם נגרמים כתוצאה מהפרעות חשמליות במוח.
בדיקות EEG אינן מצביעות על כל הפרעה חשמלית הקשורה להתקפים טיפוסיים, והם מופעלים על ידי חוויות פסיכולוגיות מלחיצות, טראומה רגשית, או ניסיון להערים על הליכים משפטיים.
אפילפסיה מדומה נחשבת כסוג של מנגנון התמודדות בקרב אנשים הסובלים ממתח מוגבר. קונפליקטים פסיכולוגיים מתורגמים כתסמין התקף גופני. הם אינם מכוונים, אלא נוצרים כמנגנון הגנה פסיכולוגי המחזיק מתח פנימי מתוך הכרה ומודעות. בקרב חולים רבים, ההתקפים הם חלק מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
מהי אפילפסיה מדומה?
זהו הכינוי הרפואי להתקפים שאינם אפילפטיים פסיכוגניים, והם מהווים כ-20%-80% מההתקפים מהם סובלים חולי אפילפסיה.
הם מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים, וכ-15% מהחולים הסובלים מפרכוסים שאינם אפילפטיים, סובלים גם מהתקפים אפילפטיים אמיתיים. חולה הסובל משני סוגי ההתקפים, זקוק לסיוע רפואי וסיוע של בן משפחה על מנת להבחין בין השניים.
מטופלים רבים הסובלים מפרכוסים שאינם אפילפטיים הבינו למעשה שאינם סובלים מאפילפסיה, ויתכן שהם זקוקים לטיפול לטווח הקצר בלבד, על מנת ללמוד כיצד לשלוט בהתקפיהם.
הטיפול עשוי להיות אף לא תרופתי, והוא שונה לחלוטין מהטיפול הנקבע למבוגרים עם אפילפסיה, הזקוקים לטיפולים תרופתיים לשארית חייהם. מטופלים אחרים עם אפילפסיה מדומה עלולים להגיב בחוסר אמון ומתקשים לקבל את האבחנה, בשל הסטיגמה הנלווית למצב פסיכולוגי.
האם אנשים עם אפילפסיה מדומה מזייפים התקפים?
חשוב להכיר בעובדה לפיה אנשים שאינם אפילפטיים, חווים התקפים שנראים אמיתיים לחלוטין, למרות שהם שונים מהתקפים אפילפטיים אמיתיים. בעבר הסברה הרווחת בעולם הרפואה הייתה שאנשים אלו מבקשים תשומת לב או מזייפים התקפים על מנת להימנע מהליכים משפטיים.
כיום ידוע שרוב ההתקפים המדומים אינם מזויפים, וחיוני לבצע אבחנה מדויקת כך שניתן יהיה להציע את הטיפול המתאים. שינויים באורח החיים שונים למטופל עם התקפים שאינם אפילפטיים מאשר הטיפולים הנקבעים לאדם עם אפילפסיה אמיתית.
באפילפסיה מדומה, אדם הסובל מהמצב נראה כאילו הוא עומד להתעלף בעמידה, גופו מתעוות, ושריריו הופכים להיות קופצניים, אך זהו אינו התקף אפילפטי, שכן בדיקות EEG אינן מעידות על כל פעילות חשמלית חריגה.
בנוסף, ניתן להבדיל בקלות התקפים אלו מהתקפים אמיתיים, היות והם אורכים מספר שניות בלבד, ללא הדפוס המאפיין את ההתקפים האמיתיים, והאדם מתעורר כמעט מיד ונראה נבוך.
הבנת אפילפסיה מדומה
התקפים אלו נקראים התקפים ללא הפרעת התקפה. המונח מתייחס לחלים הסובלים מהתקפים ותנועות אינטנסיביות אך לא מחוסר הכרה.
התקפים אלו נוטים להיות מופעלים על ידי מתח פסיכולוגי, ומתרחשים בדרך כלל כחלק מהפרעת מרה. אפילפסיה מדומה עשויה להיות מורכבת לעיתים להבדלה מהתקפים אפילפטיים אמיתיים, אך רופא מיומן ידע לבצע את ההבחנה.
למרות שלאפילפסיה מדומה קיימת בדרך כלל סיבה פסיכולוגית, החולים אינם מעמידים פנים, אלא עשויים לסבול מהתקפת פאניקה אמיתית. ההכרה בעובדה שתופעה זו אמיתית, מאפשרת טיפול כמו בכל סוגי תסמינים אחרים.
לכן יש להתייחס לאפילפסיה מדומה כאל מצב רפואי אמיתי, ולהבין שבמרבית המקרים החולים אינם מזייפים את ההתקפים. יש להבין כי בסביבות 30% מהחולים באפילפסיה מדומה, סובלים אף מהתקפים אמיתיים, ורק מפני שלעיתים הם סובלים מהתקפים מדומים, אין פירוש הדבר שכל תסמיניהם מדומים.
