טרשת נפוצה היא מחלה של מערכת העצבים אשר יכולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים כמו בעיות ראייה, תחושת נימול בגפיים ועייפות. בדרך כלל בשלבי המחלה המוקדמים התסמינים הם קלים יחסית , עם זאת במידה וקיימים תסמינים נוירולוגיים חריגים, מומלץ לא לחכות ולהגיע אל בדיקה אצל נוירולוג אשר יוכל להפנות להמשך בירור במידה ואכן קיים חשד לטרשת נפוצה.
טרשת נפוצה במצב מוקדם
טרשת נפוצה היא מחלה המתבטאת בשלביה הראשונים בהתקפים לצד הפוגות. תסמינים קלים בלבד אשר "באים והולכים" ולא גורמים לחולים להגיע אל הרופא לבדוק את המצב. בשלבים אלה, החולים יכולים לסבול מתופעות שלא מורגשות ביום יום וביניהן חולשה פתאומית שעוברת, התכווצויות שרירים קלות וגם תיתכן הפרעה קלה בתנועת העיניים אשר כלל לא יהיו מודעים אליה ומפזילה חולפת ואסימפטומטית. תסמינים אלה לא יעוררו אצל החולים כל חשד שמדובר במחלה קשה, וכאמור הם לרוב לא ילכו להיבדק.
האבחון לא תמיד פשוט כי כל תסמין נוירולוגי קל יכול להוות תסמין מקדים לטרשת נפוצה. מסיבה זו, פונים לבדיקת MRI אשר מאבחנת את המחלה בכל שלביה, במיוחד במהלך התהליך הדלקתי בגוף.
הפרעות ראיה
בכ-16% מהמקרים של טרשת נפוצה, התסמינים הראשונים של המחלה הם הפרעות ראיה. הפרעות אלה כוללות כאבים בהנעת העיניים (לרוב מתבטא בעין אחת), טשטוש ראיה, הפרעה בהנעת העיניים וראיה כפולה.
במקרים המוקדמים, התסמינים העיניים יכולים להיות קלים יחסית, אך עם הזמן התסמינים יכולים להתבטא בעצמה גבוהה יותר ולגרום להפרעה משמעותית וקשה בתפקוד היום יומי.
הפרעות תחושתיות בגפיים
כ-31% מהחולים הסובלים מטרשת נפוצה סובלים בשלב ראשון דווקא מהפרעות תחושתיות בגפיים. הפרעות אלה כוללות כאב מסוגים שונים, תחושת "זרמים חשמליים", כאבי גב, התכווצויות שרירים ועוד.
זיהוי נכון של התסמינים הללו יכול לסייע לקידום האבחנה של טרשת נפוצה.
חשיבות החשד הקליני של הרופא
טרשת נפוצה היא מחלה נדירה יחסית, אך אבחנה מוקדמת שלה יכולה לשפר את איכות החיים ולמנוע התפרצויות קשות. מכיוון שמדובר בתסמינים שאינם ספציפיים למחלה אלא יכולים להופיע כחלק ממחלות סיסטמיות רבות, קיימת חשיבות גדולה ביותר לחשד הקליני של הרופא המטפל שאכן מדובר בטרשת נפוצה.
בדרך כלל, נוירולוגים המנוסים בטיפול בחולי טרשת נפוצה ידעו מניסיונם אילו תלונות מתארות טרשת נפוצה ואילו תלונות יכולות להיות קשורות למחלות אחרות, ועל כן מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפניה לנוירולוג (במידה ולא מציע זאת בעצמו) במידה ומופיעים תסמינים כאלה, ובעיקר כאשר מדובר בתסמינים תחושתיים או עיניים.