קרצינומה של תאי קשקש

קרצינומה של תאי קשקשנהוג לחלק את סרטן העור, סוג נפוץ ומסוכן עד מאד של סרטן, למספר סוגים עיקריים. לכל אחד מהם יש גורמי סיכון משלו, ביטויים פיזיים אחרים, רמת סיכון אחרת וכמובן שגם דרכי אבחון וטיפול שונות.

במאמר הבא נתייחס לקרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma או בקצרה SCC בלועזית) – זהו לא הסוג השכיח ביותר של סרטן העור וגם לא החמור מכולם, אבל עדיין מדובר בבעיה פוטנציאלית שחשוב להכיר. כאן תמצאו את כל התשובות לשאלות המרכזיות הנוגעות לקרצינומה של תאי הקשקש, בתקווה כמובן שהמחלה תישאר אך ורק על הנייר.

ראשית: היכרות עם מבנה העור

כדי להבין מהו סרטן הפגוע בתאי הקשקש של העור, צריך להציג קודם כל את המאפיינים העיקריים של העור. ברמה הכללית אפשר לראות שאת העור מרכיבות שתי שכבות מרכזיות: השכבה השטחית החיצוניתת היא אפידרמס, בעוד שהשכבה הפנימית עונה לשם דרמיס. תאי הקשקש מזוהים עם האפידרמיס, כאשר הם מהווים למעשה תאים שטוחים המרכיבים את רוב השכבה.

המטרה של התאים האלה היא לייצר את החומר החלבוני קראטין, אשר מטרת העל שלו היא לסייע באספקת האנרגיה לשרירים ולתאי העצב בגוף האדם. ברור שפגיעה בתאי הקשקש עלולה להשפיע לרעה על האופן בו גוף האדם מתפקד מהבחינה הזו, אם כי כמו כל סוג אחר של סרטן החשש העיקרי הוא משליחה של גרורות סרטניות שתבאנה להעלאה של דרגת החומרה של הבעיה באופן כמעט אוטומטי.

השכבה החיצונית כוללת גם את המלנוציטים, תאים שהמטרה שלהם היא לייצר פיגמנט חום (מלנין) אשר מעניק לעור את הגוון הטבעי שלו. חשיפה של העור לקרינת השמש תביא לייצור כמות גדולה יותר של מלנין על ידי המלנוציטים, כך שהעור יהפוך לכהה ולשזוף.

בהקשר הנוכחי רואים שברוב הסוגים של סרטן העור, וקרצינומה של תאי קשקש ביניהם, רמת הסיכון במחלה עולה אצל אנשים אשר צבע העור שלהם בהיר יחסית, וכך גם צבע השיער והעיניים. אנשים המשתייכים לאוכלוסייה זו צריכים לנקוט משנה זהירות ולהיות ערים לתסמינים הפיזיים שעלולים להצביע על סרטן העור, ולו מכיוון שהסיכוי שלהם לחלות במחלה גדול יחסית ועלול לגדול עוד יותר אם הם לא נוקטים בכל אמצעי הזהירות.

מהי קרצינומה של תאי הקשקש?

קרצינומה של תאי הקשקש היא סוג אפשרי של סרטן העור. המקור של הסרטן הזה הוא אפיתליאלי, כך שהוא מתפתח במספר מקומות פוטנציאליים: הראשון והנפוץ יותר הוא שכבת האפיתל שבעור, אך ייתכן מצב בו הסרטן יתפתח על גבי רקמות הגוף הריריות השונות. מבחינה חיצונית, את הגידולים המזוהים עם סוג זה של סרטן נמצא בדרך כלל בעור, בצוואר הרחם ובגרון.

בכל הנוגע לעור, הגידולים יופיעו מבחינה מעשית בדרך כלל באזורים אשר נחשפים לקרינת השמש במידה הרבה ביותר, והם הפנים, הצוואר, הראש והגפיים. הדבר מסביר מדוע חשוב למרוח קרם הגנה אפקטיבי במהלך שהות תחת כיפת השמיים בימים החמים יותר, כשגם כובע וביגוד ארוך יכולים לעשות את העבודה בצורה אפקטיבית.

גורם סיכון אחר למחלה הוא גיל, כאשר הסיכויים לחלות בה גדלים עם השנים (גם בגלל ההתפתחות האיטית של המחלה בגוף) ועולים בסביבות גילאי השישים או השבעים לחייו של האדם.

הביטוי הפיזי של קרצינומה של תאי קשקש עשוי להשתנות אצל כל אדם ותלוי גם בדרגת החומרה של הבעיה. ברוב המקרים הגידול יבוא לידי ביטוי כפצע אשר לא מגליד גם לאחר פרק זמן ארוך, כאשר הפצע עלול לדמם או להיות נקרוטי. צורות ביטוי אחרות של הבעיה הן אזור עמוס בקשקשים או גוש מורם ביחס לעור.

חשיבותו של אבחון מהיר

כמו כל סוג של סרטן, גם במקרה של קרצינומה של תאי הקשקש אבחון יעיל ומהיר הוא אחד המפתחות העיקריים בדרך להתמודדות הראויה עם המחלה. האבחון מבוסס על בחינה של התסמינים הפיזיים של הבעיה (כאשר הם מופיעים על גבי העור כמובן), ובהמשך לכך ביצוע בדיקה מיקרוסקופית שמטרתה לאבחן את מצב בלוטות הלימפה באזור המדובר וגם את רמת החודרנות של אותם תאים.

כאשר מגלים אותו בשלב מוקדם הסיכויים להסיר את הגידול הסרטני, עוד לפני שהוא שולח גרורות המסבכות את המצב, גדל פלאים: במקרה של אבחון מוקדם יחסית אחוזי ההצלחה להתמודדות עם המחלה עומדים על כ-97%, אבל האחוזים יורדים בצורה משמעותית ככל שהסרטן מתפתח על גבי העור ובעיקר מתחת לפני השטח.

ברוב המקרים קצב ההתפתחות של הגידול יהיה נמוך יחסית, אבל מבחינת דרגת ה"אלימות" היא עלולה להיות גבוהה בהיעדר אבחון מוקדם וטיפול ייעודי. בהרבה מקרים דרגת החומרה עולה כאשר קרצינומת תאי הקשקש מערבת את אזורי השפה, הלשון ורירית חלל הפה, כאשר קבוצה שעלולה לסבול מהבעיה הזו היא המעשנים למיניהם.

נהוג להגדיר את קרצינומה של תאי קשקש כסוג ביניים מבחינת דרגת החומרה שלו: המחלה עלולה להיות חמורה יותר מאשר קרצינומה של תאי בסיס, אבל אין ספק שדרגת החומרה נמוכה יותר מאשר מלנומה, הידוע בתור הסוג הקטלני ביותר של סרטן העור.

יש לציין בהקשר הזה שגידולים מסוג קרצינומת תאי קשקש המופיעים על גבי העור יהיו פשוטים יותר לזיהוי מאשר גילויים בגרון, אותם מגלים פעמים רבות בשלב בו כבר אי אפשר לכרות את הגידול באופן מלא. בהיעדר טיפול עלול המצב להסתבך גם כאשר הגידול מופיע על גבי העור – הנגע הסרטני עלול לשלוח גרורות לבלוטת הלימפה ובהמשך לאזורים אחרים המרוחקים יותר בגוף.

כך שחשוב לאתר את הבעיה ולהסיר את הנגע באופן כירורגי מוקדם ככל האפשר. הניתוח שנעשה לצורך זה פשוט באופן יחסי, כאשר במהלכו יבדוק הגורם המנתח האם הקצוות של הגידול שהוסר הם סרטניים.

אם לא ניתן להסיר את הגידול מהגוף בניתוח, כמו במקרה של גידולים גדולים או כאלה המופיעים בפנים הגרון, האפשרות של טיפול באמצעות רדיותרפיה הופכת למוחשית מאד. התפשטות של הגידול עוד מעבר לכך, לבלוטת הלימפה ולאזורים המרוחקים, עשויה להכניס לשדה המשחק את הטיפולים הכימותרפיים המזוהים כל כך עם מחלת הסרטן. הבעיה היא שטיפולים כימותרפיים הם בעלי יעילות מוגבלת בסוג זה של סרטן.

יש מספר שיטות אלטרנטיביות שהיעילות שלהן עדיין מוטלת בספק או נמצאת בשלבי מחקר. כך למשל בוחנים בשנים האחרונות האם טיפולים פוטודינמיים יכולים להיות יעילים בהקשר של קרצינומה, הן קרצינומה של תאי קשקש והן קרצינומה של תאי בסיס.

אולי יעניין אותך לקרוא: 

צריכת ויטמין A יכולה להפחית את הסיכון לסרטן העור

דילוג לתוכן