פריצת דרך : חוקרים הצליחו לעכב אנזים הגורם למחלות ניווניות של המוח

פריצת דרך : חוקרים הצליחו לעכב אנזים הגורם למחלות ניווניות של המוחמחלות ניווניות של המוח מרכזות עניין רב ומחקרים רבים נערכים על מנת למצוא מענה יעיל ואיכותי. עד כה, התקשו החוקרים למצוא מענה למחלות כמו אלצהיימר, על אף שהמנגנון המוביל למצב זה ולפגיעה קוגניטיבית ונוירולוגית כבר נחשף.

לאחר שתרופות שנחזו כמבטיחות לבסוף נגנזו בשל תופעות לוואי בלתי נסבלות ואפילו מסוכנות, הגיע לאחרונה צוות חוקרים ישראלים לפריצת דרך מרתקת.

החוקרים, שהתבססו על ממצאים קודמים, הצליחו לשפר חומר כימי שמראה תוצאות מצוינות בעכברי מעבדה. על פי כל הסימנים, חומר זה, עליו נפרט להלן, לא גורם תופעות לוואי ולא מצטבר בגוף לרמות מסוכנות. למעשה, הגוף מזהה חומר זה באופן שהופך אותו למושלם למלחמה במחלות ניווניות של המוח כאשר לאחר סיום תפקידו – החומר נפלט מהגוף באופן הדומה לחומרי פסולת טבעיים.

GSK-3 – האנזים והניוון

בגוף האדם פועלים אינספור אנזימים, כלומר חלבונים שמלווים תהליכים שונים ברמה הכימית, לרבות במערכת העיכול, באספקת אנרגיה לתא, סילוק חומרי פסולת ועוד. מחקרים מרובים חשפו את העובדה שקיים בגופנו אנזים חשוב, המסומן כ- GSK-3 ואשר לצד תרומתו וחיוניותו הוא גם עלול להוביל לשורה של מחלות ניווניות ופגיעה בפעילות התקינה של מערכת העצבים המרכזית.

חוקרים ישראלים, שהיו ערים להצלחה חלקית בהתמודדות עם אלצהיימר על סמך טיפול באותו האנזים החליטו לשפר את המענה, כך שניתן יהיה להפיק בעתיד תרופות יעילות. בסופו של דבר, הצליחו החוקרים לפתח חומר שמצליח להשיג את התוצאות הרצויות, בלא להביא לפגיעה במערכות אחרות בגוף (בעיה שאותה לא הצליחו מחקרים קודמים לפתור).

לרסן את האנזים

האנזים ה"אשם" במחלות נוירולוגיות איננו כשלעצמו גורם מזיק או מסוכן. אותו אנזים לוקח חלק בתהליכים חשובים בגופינו, אך הכל תלוי במינון. כאשר האנזים מתחיל להיעשות חרוץ מדי, כאשר הוא מתחיל לפעול יתר על המידה, אז מתחילות הבעיות. ואילו בעיות גורמת פעילות היתר של אותו GSK-3?

הבעיות כוללות פגיעה תפקודית במערכת העצבים, פגיעה ניוונית, פרקינסון, טרשת נפוצה והרשימה עוד ממשיכה. גם אלצהיימר הינו תוצאה ידועה של אותו אנזים ולכן – המסקנה היא שקיים צורך להקטין את פעילותו של האנזים. לא לבטל את פעילותו באופן מוחלט אלא להביא לאיזון.

לרוע המזל, חומרים שנועדו עד כה לפעול על האנזים ולגרום לו לפעול ברמה נמוכה יותר הראו תוצאות קשות מבחינת רעילות. מלבד הפגיעה באנזים המבוקש נפגעו גם אנזימים אחרים כך שהתפקוד התאי בגוף נפגע קשות והגיע לרמה בלתי נסבלת. מה שביקשו החוקרים למצוא הוא את החומר המושלם – זה שיפעל אך ורק על GSK-3, זה שלא יפגע בחלבונים אחרים בגוף וזה שלא יגרום לתגובות אלרגיות או אחרות.

ההצלחה והתקווה

על פי תוצאות ראשונות של המחקר, כאלה שהופקו מתוך ניסויים בעכברים, המצב נראה מעודד. החקרים הישראלים הצליחו לפתח נגזרת של חלבון שמצליחה לפעול אך ורק על האנזים האמור. החומר שפותח יודע לזהות באופן מדויק את GSK-3 ולבלבל אותו. כך, במקום שהאנזים יפעל את פעולתו ההרסנית, הוא למעשה מתחבר אל החומר המהונדס שלוכד אותו.

אותו חומר, כך נמצא, איננו גורם לפגיעה בגוף ואין לו תופעות לוואי בלתי רצויות. הוא מצליח להגיע לכל מקום בגוף שבו יש פעילות יתר של האנזים הבעייתי ולאחר סיום תפקודו, לגוף אין בעיה לפרק אותו ולסלקו כפי שקורה לחומרי פסולת טבעיים. בעכברים, נרשמה לאחר הטיפול הצלחה בכמה רבדים – תהליכי דלקת נבלמו, היווצרות משקע במוח נעצר ופעילות המוח השתפרה באופן ניכר. השלב הבא והתקווה – בדיקת ההצלחה בנבדקים אנושיים, אך הדרך לשם עדיין ארוכה.

דילוג לתוכן