האם אפשר להצעיר את המוח? מחקר בדק ומצא

בתחילת שנת 2016, הוענק לפרופסור מיכל שוורץ, פרס בלומברג למדען מצטיין בתחום הרפואה. פרופסור שוורץ היא חוקרת בכירה במחלקה לנוירוביולוגיה שבמכון וויצמן ולאחר 16 שנים של מחקר אינטנסיבי, הגיעה לפריצת דרך מדעית, המשנה לחלוטין את האופן שבו הבנו עד היום את הקשר שבין תפקודי המוח למערכת החיסון.

הודות לתגליות של פרופסור שוורץ, ככל הנראה ניתן יהיה לסלול את הדרך לטיפולים יעילים למחלות ניווניות של המוח כמו למשל מחלת אלצהיימר ולגרום להצערה של המוח בגיל הזהב.

מערכת החיסון מתקשרת עם המוח

עד לפרסום העבודות פורצות הדרך של פרופסור שוורץ, נהוג היה לחשוב כי לא קיימת תקשורת בין המוח לבין מערכת החיסון ואילו כאשר מגיעים תאים של מערכת החיסון אל המוח, התוצאה היא בדרך כלל נזק. לעומת זאת, במחקרים של פרופסור שוורץ נמצא כי לא זו בלבד שהמוח ומערכת החיסון מקיימים דיאלוג באופן שוטף, אלא שהדיאלוג המתמיד הזה חיוני בצורה בלתי רגילה לשמירה על התפקודיים המוחיים, בדגש על התמודדות עם מצבי לחץ, זיכרון, למידה ותפקודים גבוהים נוספים.

מעבר לכך, לפי הממצאים של פרופסור שוורץ, על ידי כוונון מחדש של מערכת החיסון ניתן להשיב תפקודים מוחיים שאבדו ולגרום למעשה להצערה של המוח. בנוסף נראה כי בעתיד ניתן יהיה לרפא מחלות ניווניות של המוח ואפילו להקל על ההתמודדות עם הפרעות פסיכיאטריות שונות.

כיצד הגיעה פרופסור שוורץ לתובנות החדשות?

עד כה נהוג היה לחשוב כי המוח ויתר על התמיכה של מערכת החיסון במהלך האבולוציה ולכן לא מתאפשרת כיום חדירה של תאים השייכים למערכת החיסון למוח. אי לכך, הטיפול המקובל כיום בפגיעות בחוט השדרה והמוח מבוסס על תרופות נגד דלקת, המונעות את הנדידה של תאי מערכת החיסון למערכת העצבים המרכזית. כאשר נעשו ניסיונות לטפל באמצעות תרופות אלה במחלות ניווניות של המוח כמו פרקינסון ואלצהיימר, התברר כי המחלות השונות לא מגיבות היטב לטיפולים, כשלעתים הטיפולים רק גרמו לנזק.

פרופסור שוורץ האמינה שהמוח לא ויתר על מערכת החיסון ובמחקריה הרבים הוכיחה כי ישנה רקמה המהווה מעין מחסום בין נוזל המוח וחוט השדרה לבין הדם, דרכה מתנהלת התקשורת בין המוח למערכת החיסון. במקרה של פגיעה הגורמת לנזק במערכת העצבים, הרקמה מאפשרת להכניס תאים ממערכת החיסון למוח באופן סלקטיבי לצורך ריפוי.

במחקריה גילה פרופסור שוורץ כי חולי שיטיון סובלים מחסימת הממשק שבין המוח למערכת החיסון על רקע נוכחות מוגברת של אינטרפרון בטא, חלבון המיוצר באופן עצמוני שתפקידו להילחם בדלקות. במקרים שבהם הוא מיוצר באופן כרוני, הוא נוטה להצטבר בממשק החשוב ומוביל לדיכוי התקשורת בין מערכת החיסון והמוח. כאשר הוזרק לעכברי מעבדה חומר הגורם לביטול הפעילות של החלבון, השיפור ביכולת הזיכרון וביכולות הלמידה היה מידי.

מה הן ההשלכות המעשיות של התגליות החדשות?

לאחר שגילתה את המנגנון שבו משפיעה מערכת החיסון על התפקוד המוחי, הצליחה לגרום להגברת הפעילות של מערכת החיסון במוח בצורה כזו המאפשרת החלמה טובה יותר מפגיעות. לדבריה, במחקר שערכה על חיות מעבדה שהונדסו גנטית על מנת שיפתחו אלצהיימר, נמצא כי לאחר שהגבירו את התפקוד של מערכת החיסון, המוח חזר לתפקוד מלא ותסמיני המחלה נעלמו כלא היו. לפי ההערכות העדכניות, לא יחלוף זמן רב מדי בטרם נוכל ליישם את הממצאים גם בבני אדם.

כמובן שישנו גבול להשפעה של מערכת החיסון על תפקוד המוח, אך ככול הנראה ניתן יהיה לרתום את הידע החדש לטובת שיפור התפקוד המוחי בגילאים מבוגרים והחזרת תפקודים שנפגעו. לדבריה של פרופסור שוורץ, המחלות הניווניות של המוח מושפעות במידה רבה מההזדקנות של מערכת החיסון ומהתפקוד הלקוי שלה. אי לכך, שמירה על מערכת חיסון תקינה ומתפקדת יכולה לסייע רבות לשמירה על התפקוד המוחי, בעיקר עבור אלו הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות ניווניות.