טרשת נפוצה היא מחלה כרונית אשר משפיעה על מערכת העצבים המרכזית ואחראית על הופעת תסמינים שונים. בישראל מספר החולים עומד על 3000- 5000 מכלל האוכלוסייה.
טרשת נפוצה מכה בגילאי 20-50 בדרך כלל. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים. למרות שטרם נמצאה תרופה למחלה, ישנם טיפולים אשר יכולים להאט את קצב התקדמות המחלה ואף לשפר את איכות החיים של החולים.
בעוד הגורם לטרשת נפוצה עדיין נחקר, חוקרים מאמינים כי הגורם הוא למעשה שילוב של מספר שדות בתחום האימונולוגיה, אפידמיולוגיה וגנטיקה. הבנת הגורם למחלה יהווה צעד משמעותי בניסיון לאתר דרכי טיפול יעילות יותר אשר בסופו של דבר יבטיחו ריפוי ויספקו מניעה.
גורמים גנטיים
בעוד טרשת נפוצה אינה מחלה מדבקת או תורשתית באופן ישיר, חוקרים רבים אשר עוקבים אחר דפוסי המחלה, זיהו מספר גורמים האחראיים על הפצתה. טרשת נפוצה אינה תורשתית במובן הצר, אולם הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב.
קשר משפחתי מדרגה ראשונה כמו הורה או אח, החולים במחלה, מגדיל את הסיכוי של אדם ללקות במחלה, בהשוואה לאנשים ללא קרובי משפחה המאובחנים עם טרשת נפוצה. מחקרים הראו כי קיימת שכיחות גבוהה יותר להופעת גנים מסויימים באוכלוסיית אנשים הסובלים מטרשת נפוצה.
הסיכון ללקות בטרשת נפוצה עומד על 7501. הסיכון ללקות במחלה גובר ועומד על 401 בקרב אנשים בעלי קרוב משפחה (הורה,אח, ילד) אשר לוקה במחלה. במשפחות בהן אובחנו מספר מקרים של טרשת נפוצה, הסיכון אף מכפיל את עצמו. למרות העובדה כי תאומים זהים חולקים את אותו המטען הגנטי, הסיכוי עומד על 41.
מתוך כך ניתן להסיק כי קיימים גורמים נוספים המשפיעים על המחלה. מחקר רחב אשר בוצע בדנמרק בשנת 2005, בחן את הקשר הגנטי לטרשת נפוצה. בסגרת המחקר השתתפו 13,286 חולי טרשת. החוקרים הבהירו כי בקרב תאומים זהים הסיכון לחלות בטרשת עומד על 24 אחוזים. מחקרים חדשים יותר בתחום הציגו ממצאים אשר לפיהם קיים סיכון הגבוהה פי שניים לחלות בטרשת נפוצה העוברת מהאם לעומת התחלואה מצד האב.
אילו גנים קשורים לטרשת נפוצה?
שינויים בעשרות גנים, מעורבים בסיכון להתפתחות המחלה. שינויים החלים בגן DRB1-HLA, הם הגורם הגנטי החזק ביותר עד כה, המעורב בהתפתחות המחלה. גורמים נוספים כוללים שינוי בגן R7IL, גורמים סביבתיים, כמו חשיפה לאפשטיין בר וירוס, רמות נמוכות של ויטמין D ועישון.
DRB1-HLA שייך למשפחת גנים המכונים בשם אנטיגן תאי דם לבנים (HLA). HLA מסייע למערכת החיסונית להבחין בין חלבוני הגוף עצמו לבין חלבונים שמקורם בגורמים פולשים כמו חיידקים ונגיפים. שינויים במספר גנים של HLA קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה במחלה.
שני קולטנים מוטבעים בקרום התא של תאי החיסון. קולטנים אלה מעוררים את מסלולי האיתות האחראיים בהמשך לצמיחת תאים, חלוקתם והשרדות התאים החיסוניים. השונות הגנטית המעורבת בטרשת נפוצה, מובילה לייצור קולטן 7-IL אשר אינו מושבץ בקרום התא אולם שוכן בתוך התא.
מאחר ו DRB1-HLA ו R7IL מעורבים במערכת החיסונית, שינויים גנטיים נקשרים לתגובה אוטואימונית הפוגעת במעטפת המיילין של תאי העצב וגורמת למעשה להופעת תסמיני המחלה.
אבחון המחלה
למרות מחקרים רבים שבוצעו בתחום, הקשר הגנטי לטרשת נפוצה נותר בגדר תעלומה. עד כה ניתוח הגנום, הציג עלייה בסיכון לתחלואה בהשוואה לשאר האוכלוסייה. בדיקת DNA לאבחון המחלה מספקת מידע אינפורמטיבי בלבד ולא קליני. האבחנה נעשית על סמך מאפיינים מוגדרים לאבחון.
כיום התמונה הקלינית הכוללת של הפרעות נוריולוגיות, והופעת מוקדים דלקתיים בעקבות המחלה, מסייעות לאבחון. שימוש בהדמייה MRI, של המוח וחוט השדרה מסייע באיבחון טרשת נפוצה.
