האם יש דבר כזה אפילפסיה חולפת או זמנית?

התקף במהלך העבודה - מה לעשות?בקרב חלק מהתסמונות האפילפטיות נראה כי עד 60% מהחולים יוכלו להפסיק לקחת את התרופות האנטי אפילפטיות בשלב מסוים בחייהם (ללא חשש מחזרה של ההתקפים) לאחר תקופה של שנתיים ללא התקף. למעשה רוב הנוירולוגים מאשרים למטופלים שלהם להפסיק את הטיפול התרופתי לאחר שנתיים עד ארבע שנים בהן המחלה נמצאה תחת שליטה מלאה בעזרת תרופות (ללא התקפים כלל).

את התרופות אין להפסיק ליטול בצורה פתאומית אלא באופן הדרגתי מאוד ותחת מעקב רפואי כשבדרך כלל תקופת הגמילה נמשכת בין חודשיים לארבעה חודשים סך הכול.

סוג התסמונת משפיע על הפרוגנוזה

ישנן תסמונות אפילפטיות שהלוקים בהן נמצאים בסיכון גבוה יותר לחזרת ההתקפים בעקבות הפחתת המינון התרופתי או הפסקתו. כך לדוגמה הסיכוי של חולה הסובל מאפילפסיה מיוקלונית של הנעורים להפסיק את הטיפול התרופתי בהצלחה עומד על 20% בלבד. עם זאת, כל המטופלים הסובלים מאפילפסיה רולנדית שפירה יוכלו בשלב מסוים להפסיק ליטול תרופות אנטי אפילפטיות, שכן התסמונת חולפת באופן עצמוני בסביבות גיל 14-18.

אילו גורמים תורמים לשיפור הפרוגנוזה?

הפרוגנוזה הטובה ביותר מהווה את מנת חלקם של חולים הלוקים באפילפסיה כללית אדיופתית (למעט אפילפסיה מיוקלונית של הנעורים), עם דפוס EEG תקין וללא ממצאים המעידים על מום אנטומי במוח. עם זאת, גם במקרה שבו הפרוגנוזה טובה מאוד, עדיין לא ניתן להבטיח כי החולה יוכל ליהנות מהיעלמות מוחלטת של ההתקפים בהיעדר טיפול תרופתי.

אפילפסיה כללית אדיופתית היא לא מחלה אחת, אלא קבוצה של תסמונות אפילפטיות המאובחנות ברוב המקרים בין תקופת הילדות המוקדמת לגיל ההתבגרות. בקבוצה זו של תסמונות אפילפטיות כלולות בין היתר אפילפסיה מיוקלונית שפירה אצל תינוקות, אפילפסיה עם ניתוקים מיוקלוניים, אפילפסיה עם התקפים מיוקלוניים אסתטיים ועוד.

להלן הגורמים הקשורים לסיכוי טוב יותר להפסקת הטיפול התרופתי ללא חזרה של ההתקפים:

  • הושגה שליטה על ההתקפים בקלות על ידי שימוש בתרופה אחת הניתנת במינון נמוך יחסית.
  • אין היסטוריה של ניסיונות גמילה מהתרופות האנטי אפילפטיות שלא עלו יפה.
  • תבנית נורמלית של פעילות חשמלית בבדיקת EEG.
  • תסמונת המוגדרת כשפירה.

האם ניתן לרפא אפילפסיה?

החלמה מלאה מאפילפסיה בעקבות טיפול אפשרית רק כאשר מדובר בחולה עם אפילפסיה מוקדית שעבר ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי. למעשה בחלק מהחולים, הסיכוי להגיע להחלמה מלאה ולחיים נטולי פרכוסים לחלוטין גבוה פי 4 באמצעות ניתוח מאשר באמצעות טיפול תרופתי.

יש לציין כי לא כל ניתוח לטיפול באפילפסיה אכן מוביל להחלמה מלאה שכן לצד הניתוחים המרפאים, ישנם ניתוחים פליאטיביים שמטרתם להפחית את חומרת התסמינים ואת תדירותם בלבד. בניתוח שמטרתו לרפא מסירים את המוקד האפילפטי בשלמותו ואילו בניתוחים הפליאטיביים ניתן למשל להסיר את המוקד האפילפטי באופן חלקי, לנתק את שתי ההמיספרות של המוח ועוד.

אולי יעניין אותך גם:

הפלה בכדורים – מתי אסור לקיים הפלה בכדורים?

מגזין נגיש ומקצועי על כל מה שקשור למחלת הסרטן- סוגי סרטן, אבחון וטיפול. 
אנחנו כאן לתת לכם מידע אמין ואיכותי בצורה נוחה לקריאה.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן