אוכלוסיות

אוכלוסיותתפקוד תקין של בלוטת התריס חיוני עבור כל אחד מאיתנו. הבעיה היא שאחוז ניכר מהאוכלוסיה סובל מבעיות שונות הקשורות לבלוטה החשובה הזו, בין אם תת פעילות של בלוטת התריס (היפותיאורידיזם), פעילות יתר של הבלוטה (היפרתואידיריזם), גידולים המופיעים על גבי הבלוטה ועוד. כל אחד מהמצבים האלה מהווה עולם ומלואו, ומציע גורמי סיכון אחרים.

אז מי סביר יותר שיסבול מבעיות הנוגעות לבלוטת התריס? התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, גם מכיוון שאבחון בעיות בבלוטה הוא מורכב: אנשים רבים סובלים מהבעיה מבלי שהם מודעים לכך, עד שזה מאוחר מדי. ההערכות הן שכשניים מתוך מאה אנשים סובלים מקושי כזה או אחר הקשור לבלוטת התריס שלהם, מספר לא מבוטל כלל וכלל.

ההשפעה של מגדר וגיל

העובדות הראשונות שאתם צריכים לדעת על בלוטת התריס הוא שיש בהחלט השפעה לנתונים האישיים של האדם. המציאות מראה שהסבירות של אישה לסבול מבעיה הקשורה לבלוטת התריס גבוהים בצורה משמעותית – בערך פי שלושה – ביחס לגברים. אפשר לתלות את זה בנטייה של נשים לחלות יותר במחלות אוטואימוניות כמכלול לעומת גברים, במצבים ההורמונליים המאפיינים נשים (בעת מחזור חודשי, הריון או לידה) ועוד.

גורם הסיכון העיקרי הבא הוא הגיל, כאשר הסבירות לסבול מהבעיות השונות הנוגעות לבלוטת התריס עולה גם הגיל. אדם עלול לסבול מתפקוד לא תקין של הבלוטה בכל גיל, אך דרגת הסיכון עולה עם הגיל – בגיל המעבר לדוגמא היא מגיעה בלא מעט מצבים לשיאה.

תת פעילות של בלוטת התריס

את הסקירה של גורמי הסיכון הפוטנציאליים לכשלים בבלוטת התריס מתחילים עם תת פעילות של בלוטת התריס. כאן, אנשים אשר סובלים ממחלות אוטואימוניות שונות נמצאים בקבוצת סיכון, מכיוון שמחלות אלה עלולות להביא להרס של הבלוטה הנגרם כתוצאה מהנוגדנים שהדם מייצר. גורמי סיכון אחרים הם תרופות שנעשה בהם שימוש על ידי האדם, למשל תרופות לטיפול בהפרעות של קצב הלב או לחלופין תרופות כימותרפיות.

סיבה עיקרית לבעיות בבלוטת התריס, ובעיקר תת פעילות של הבלוטה, הוא חוסר ביוד. עם זאת, כאן הנתונים הם מעט בודדים, כאשר בישראל וברוב מדינות העולם המערבי האחרות המחסור הזה אינו קיים לרוב.

פעילות יתר של בלוטת התריס

יתר פעילות של בלוטת התריס מאפיין כ-2% מהנשים וכ-0.2% מהגברים, כאשר כאן קבוצת הסיכון העיקרית היא נשים בגילאים צעירים יחסית. הבעיה עלולה להיגרם עקב סיבות שונות: הסיבה הנפוצה מכולן היא מחלת גרייס, כשלצד זה נמצאים בקבוצת הסיכון אנשים הנוטלים תרופות שונות או כדורים הורמוניים המשפיעים על בלוטת התריס, אנשים הסובלים מדלקת תת חריפה בבלוטת התריס, נשים לאחר הלידה ועוד.

קשריות (גושים בבלוטת התריס)

גושים בבלוטת התריס יכולים להיות שפירים או ממאירים, כאשר ברור שהסכנה נוגעת לגושים גדולים בעלי פוטנציאל ממאיר. גם במקרה הזה לא ידועות באופן מלא הסיבות הפוטנציאליות המביאות לבעיה, ובכלל זה נטייה גנטית, מחסור ביוד, גדילת יתר של הרקמה התקינה (בדרך כלל גידול שפירי), נמקים של אדנומה, דלקת בבלוטת התריס, סרטן בבלוטת התריס ועוד.

אי אפשר לוותר על אבחון

כל מי שנמנה על אחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו מעלה, או לחלופין סובל מרשימה ארוכה של תסמינים שעשויים להיות מקושרים לתפקוד לא ראוי של בלוטת התריס, רצוי שייגשו מדי תקופה מסוימת לביצוע אבחון מקיף של הבעיה – אבחון חיובי על רקע העובדה שעל בעיות בבלוטת התריס קשה עד בלתי אפשרי ללמוד דרך התסמינים בלבד. אמצעי האבחון הקיימים כיום מאפשרים ללמוד על בעיות הנוגעות לבלוטת התריס ברמת סבירות גבוהה מאד.

>

דילוג לתוכן