מדענים שווייצרים פתחו קסדה המאפשרת את קריאת מחשבותיהם של חולי ALS. פיתוח המתקן הממוחשב מהווה פריצת דרך של ממש בכל הנוגע לתקשורת עם אנשים הסובלים משיתוק אשר אין ביכולתם לתקשר עם הסביבה, להביע את דעותיהם ורגשותיהם או לענות על שאלות. הפיתוח מעורר עניין רב בתחום הרפואה ומעלה כמה תוצאות וממצאים חשובים ומרגשים.
פיתוח מרגש
המתקן המשוכלל מאפשר לראשונה לקרוא את מחשבותיהם של אנשים הסובלים משיתוק ואשר למעשה כלואים בגופם מבלי יכולת להעביר כל מסר לסביבה, הפיתוח מאפשר לנו להיכנס מעט לעולם ולנסות להבין את המטופלים טוב יותר, ללמוד על תחושותיהם, מחשבותיהם וללמוד מה מעסק אותם, זוהי תקשורת ראשונה עם אנשים הסובלים ממחלת ALS אשר עשוי להוביל להתפתחויות נוספות בלמידה אודות המחלה וכמובן הוא אמור להקל על חיי החולים ולאפשר לנו להתמודד ולטפל בהם באופן נכון יותר.
"כלואים בגופם"
המכשור החדש מודד את הפעילות החשמלית במוח ואת רמת החמצן כך שהחולם מסוגלים להביע את עצמם ללא שימוש בקול ובמילים ומבלי שהם נדרשים לזוז. הפיתוח משמש לטיפול בחולים הסובלים מתסמונת Locked In Syndrome אשר גורמת לסובלים ממנה להיות למעשה כלואים בגופם ללא כל יכולת לתקשר עם סביבתם ולהביע את עצמם.
המחלה אינה מאפשרת לחולים להזיז את גופם ומונעת מהם אפילו למצמץ למרות שמוחם פועל, כך שלא ניתן להבין כלל מה עובר בראשם או לנסות וליצור אינטרקציה כלשהי עמם, המצב של החולים מהווה טרגדיה של ממש להם ולסובבים אותם. מצב זה מאפיין חולי ALS במצבים מתקדמים שלה וכן אנשים אשר סובלים מפגיעה מוחית לאחר שבץ מוחי נרחב או כאלה הסובלים מפגיעה בעמוד השדרה ומחבלות ראש.
פריצת הדרך
המדענים השווייצרים הפועלים בז'נבה מצאו דרך בה יוכלו החולים לתקשר עם סביבתם ולהתבטא וכן ניתן לפענח את מחשבותיהם. המחקר אשר נמשך 15 שנים חקר ועקב אודות רמת החמצן והפעילות החשמלית במוחם של החולים, שילוב הנתונים הללו על פי החוקרים מאפשר את פענוח מחשבותיהם.
כיצד זה עובד?
הפיתוח החדש הוא למעשה מערכת הכוללת קסדה גמישה המכילה אלקטרודות רבות הפועלת באופן דומה למכשירי EEG המשמשים לזיהוי מחלת האפילפסיה, הקסדה בודקת בכל זמן נתון את הפעילות החשמלית במוחית ואת רמת החמצן בו. במקביל לתהליך הניטור נשאלים החולים שאלות קצרות של "כן" ו"לא", המערכת מפענחת את תשובותיהם תוך חישוב של רמת החמצן הזורמת במוחם והפעילות החשמלית ובהתאם לתוצאות ניתן להסיק האם התשובה היא חיובית או שלילית.
בתחילה השאלות הנשאלות הינן פשוטות אשר התשובות אליהן ברירות וידועות מראש ועל פי תבנית התשובה המתקבלת ובהתאם לפעילות המוחית הנצפית ניתן להסיק מהם המדדים המוחיים המתבטאים בעת מתן תשובה חיובית ואלה המופיעים בתשובה שלילית. החוקרים יוצרים תבנית לתשובת כן ולתשובת לא, החוקרים שאלו שאלות רבות שוב ושוב על שהגיעו לממצאים חד משמעיים וקיבלו תמונה של הפעילות המוחית בעת תשובה חיובית ובעת תשובה שלילית.
הפתעה מרגשת במיוחד הייתה כאשר נשאלו החולים את השאלה: "האם אתה מאושר?" למרבה ההפתעה כל ארבעת הנבדקים ענו בחיוב ואף חזרו על התשובה באופן עקבי. הצוות המדעי החוקר ממשיך לקדם את פיתוח המערכת מתוך כוונה לאפשר בעתיד לכל חולי ה-ALS ולחולים במצבים דומים לתקשר עם הסביבה ולהביע רגשות ודעות.
