אבחון של ערמונית מוגדלת הוא תהליך חשוב ביותר ממגוון סיבות. ראשית, במידה ומתברר כי מקור התסמינים האופייניים למצב של זה הוא אכן בהגדלה של הערמונית, ניתן יהיה לטפל בהם.
שנית, חשוב מאוד לאבחן כי הבעיה היא אכן הגדלה שפירה של הערמונית ולא חלילה פתולוגיה ממארת. בנוסף לכך, ללא אבחון של התופעה לא ניתן יהיה למנוע את הסיבוכים שלה שכוללים למשל זיהומים כרוניים בדרכי השתן ואפילו פגיעה בכליות.
אבחון עצמי
כמובן שאבחון עצמי לא יעניק לכם ודאות גמורה בנוגע לכך שהתסמינים מהם אתם סובלים הם תוצאה של ערמונית מוגדלת, אך במידה ומתקיימים התסמינים הבאים, חשוב שתידלק אצלכם נורה אדומה ושתיגשו בעקבות כך לבירור אצל הרופא שלכם כיוון שמדובר על תסמינים שיכולים להעיד על ערמונית מוגדלת:
- קושי מורגש במתן שתן שלא הופיע קודם לכן.
- קושי בשליטה על השלפוחית, קשיים בהתאפקות והשתנה לעתים תכופות מהרגיל.
- קימה מהמיטה מספר פעמים מדי לילה.
- תחושה של חוסר התרוקנות לאחר סיום הטלת השתן.
- ירידה מורגשת בעצמה של הזרם.
- תחושה של צריבה או של כאב בזמן הטלת שתן (ישנם גברים שמתלוננים על תחושת צריבה וכאב במקביל).
- גם לאחר סיום ההשתנה ממשיך לטפטף שתן באופן לא רצוני.
- ישנו צורך להשקיע מאמץ וזמן על מנת להשתין או להתרוקן באופן משביע רצון.
- במקרים חריגים בלבד תיתכן הופעה של דם בשתן.
- דלקת כרונית בדרכי השתן.
אבחון אצל הרופא
חשוב להבין שבתחילת התהליך של הגדלת הערמונית החולים לא יסבלו מהתסמינים המוכרים, כלומר לא יסבלו מתסמינים קליניים כלשהם.
עם זאת, לאורך השנים אכן יופיעו התסמינים שהוזכרו לעיל כשברוב המוחלט של המקרים בטווח הארוך לתסמינים אלו ישנה נטייה ללכת ולהחמיר. לפיכך למרות שמומלץ להגיש טיפול כבר כשמגלים את הבעיה, בדרך כלל מתחילים להעניק את הטיפול רק כאשר מורגשת החמרה או כאשר הערמונית המוגדלת מהווה פגיעה לאיכות החיים של המטופל.
האבחון של הערמונית המוגדלת מבוצע פשוט על ידי בדיקה ידנית של החלחולת על ידי אורולוג במהלכה הוא בודק את המרקם ואת הגודל של הערמונית. הבדיקה קצרה, אינה מצריכה הרדמה וכרוכה במעין אי נעימות קלה.
שלילת מצבים אחרים
מאחר וכל התסמינים שהוזכרו יכולים להתאים למגוון רחב של מצבים אחרים, במקרים רבים הרופא יחליט על ביצוע של בדיקות אבחון שונות שמטרתן לשלול קיום של מצבים אחרים תוך חיזוק ההנחה כי מדובר אכן על מצב של ערמונית מוגדלת.
כך למשל במידה ומורגשת תחושת צריבה חזקה בזמן הטלת השתן, הרופא לרוב ימליץ על ביצוע של בדיקת תרבית שתן לאיתור של נוכחות חיידקית בשתן.
במידה והמטופל סובל מאצירת שתן מוחלטת לרוב תבוצע לו בדיקת דם שבה תיבדק רמת הקריאטינין על מנת לאשש או לשלול פתולוגיה בכליה וכן ייתכן שלצורך האבחון תידרש להיעשות בדיקת הדמיה של מערכת השתן העליונה.
מחלות שונות שיכולות לבוא לידי ביטוי בתסמינים האופייניים
חלק נכבד מתהליך האבחון של הערמונית המוגדלת הוא ביצוע של אבחנה מבדלת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנן מחלות רבות ומצבים רפואיים לא מעטים שיכולים לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית בדיוק באותו האופן כמו ערמונית מוגדלת. להלן חלק מהמצבים האלו:
- היצרות של השופכה.
- סרטן הערמונית.
- דלקת בדרכי השתן.
- אבן בדרכי השתן.
- דלקת זיהומית בערמונית.
- שלפוחית נוירוגנית.
