זיהוי של גידול בכליות אפשרי לטיפול על ידי הסרה של כל הכליה (כריתה מלאה), אך לא תמיד זה הכרחי. הניסיון הרפואי המצטבר העלה שעבור חולים רבים ניתן לנקוט פעולה פחות דרמטית ובעלת השלכות חיוביות, על ידי ניתוח נקודתי. באמצעות שיטת לפרוסקופיה ניתן במקום להסיר את הכליה כולה לבצע פעולה כירורגית ממוקדת. כלומר, הסרה של גידולים סרטניים בכליות עם פגיעה מינימלית בכליה ובתפקודי הכליה.
מתי ניתן להסיר את הגידול למבלי לאבד את כלייה?
לא בכל מקרי הסרטן המאובחנים בכליה ניתן, לפחות כיום, לנצח את המחלה על ידי הסרת הגידול בצורה ממוקדת. ראוי, אם כן, להבין מתי לפרוסקופיה שמאפשרת פגיעה קטנה יחסית בכליה, תהיה אפשרית. ההנחה הרווחת כיום היא שכל עוד הגידול הינו בקוטר של 3 או 4 סנטימטר או פחות מזה, אין צורך להסיר את הכליה. לייתר דיוק, כך ניתן לשמר את רובה הגדול, מחצית או יותר. נדגיש שהתוצאה הרצויה היא מתוך הנחה שהניתוח מסיר את הגידול הסרטני בצורה טובה ומניב תועלת אונקולוגית לא פחות גבוהה מהסרת כל הכליה.
מה המשמעות של לפרוסקופיה מבחינה כירורגית?
ניתוח שבו מסירים את הגידולים הסרטניים יכול להתבצע בדרך ניתוחית וותיקה יחסית או בדרך שעליה אנו מתמקדים בשורות אלה, לפרוסקופיה. הניתוח הוותיק מאופיין בחיתוך נרחב וצורך להגיע עד לכליה דרך שכבה עמוקה יחסית של רקמות (שרירים, שומן). ניתוח בשיטת לפרוסקופיה משיג את אותה התוצאה אבל מבחינה כירורגית, המשמעות אחרת לגמרי. המנתח מבצע בשיטה זו חתך בטן הרבה פחות גדול. לרוב אין צורך להיכנס דרך המותן כדי להגיע לכליה בעלת תאי הסרטן.
דרך אחרת להבין את העניין היא לומר כך: בשיטה הוותיקה יותר הניתוח הוא מעין ניתוח פתוח. כלומר חשיפה של רקמות מרובות מתוך צורך להגיע לרקמה המטופלת. בשיטה לפרוסקופיה, שנקראת גם שיטה כירורגית זעירה, הניתוח הוא יותר סגור. הטיפול הזה נושא עימו תועלות שונות. למשל, נמצא כי המטופלים פחות סובלים מכאבים וזמן ההחלמה מתקצר בצורה משמעותית. בנוסף, מבחינה רפואית, כשניתוח נחשב ל"קטן יותר" או ניתוח זעיר פולשני, סכנת הזיהום יורדת. לכל זה נלווים גם קיצור במשך האשפוז בבית החולים וכמובן גם פחות יצירה של רקמה צלקתית.
מה צפוי בניתוח לפרוסקופיה? ומה קורה לאחריו?
ניתוח לפרוסקופיה להסרת גידולים סרטניים בכליות ללא צורך בכריתה מלאה אמנם נחשב לניתוח "קטן" יותר, אולם עדיין זו פעולה כירורגית שנעשית תחת הרדמה מלאה. במהלך הניתוח מבצע המנתח כמה חיתוכים קטנים, כאשר הפעולה כולה בדרך כלל אורכת לא מעבר לשעתיים וחצי או שלוש שעות.
ומדוע זקוק הרופא לכמה חתכים קטנים (לרוב שלושה)? הסיבה לכך היא שמכיוון שאין חשיפה של כל הכליה, הרופא זקוק לאמצעי עזר כדי לראות את הכליה ולהביט באזור בזמן הסרת הגידול. דרך פתח אחד מוכנסת מצלמה זעירה ופתח נוסף לצורך הכנסת מכשור זעיר שמשמש להסרת הרקמה החולה.
חולים עם מחלות רקע צריכים לקבל לפני הניתוח חוות דעת של רופא המטפל בהם (כגון למשל קרדיולוג). הניתוח נעשה בצום ויש להימנע מעישון מספר שבועות לפני כן. זמן אשפוז מקובל לאחר ניתוח מסוג זה הינו כשבוע ימים. עם זאת, ישנם מטופלים המגיבים בצורה מהירה במיוחד והללו יכולים להשתחרר מאשפוז אפילו אחרי חצי מהזמן. בתוך פחות משבועיים ניתן לחזור לשגרה ביתית רגילה ולפעילות רגילה, אך לא פעילות מאומצת. הכל, כמובן, בכפוף להוראת הצוות הרפואי ולהנחיות המנתח. מעקב רפואי מתבצע על פי הצורך.
מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/nephrectomy/about/pac-20385165
>