סובל משיעול מתמשך? מתי צריכה להידלק נורה אדומה?

שיעול מתמשך מוגדר כשיעול הנמשך לתקופה של חודשיים או יותר. השיעול עשוי להיות יבש או מלווה בריר וכיח. זאת בניגוד לשיעול "חריף" שנמשך פחות מחודשיים, ונגרם בשל הצטננות או שפעת.

שיעול מתמשך כרוני הוא תופעה נפוצה עם גורמים אפשריים רבים. מצב זה מוביל לחוסר שינה, כאבים בשרירי החזה, ודליפת שתן. מצבים אלו משפיעים על איכות החיים ומפריעים לפעילות היומיומית.

ראשית יש לציין ששיעול מתמשך אין פירושו בהכרח חשש מפני סרטן ריאות. קיימות סיבות אפשריות רבות לתסמין זה, אך היות וסרטן ריאות הוא אבחנה אותה מחמיצים רופאים במשך זמן מה, חיוני להתחשב גם באפשרות זו, וגם אם הרופא או המטופל מאמינים שקיים הסבר טוב אחר לתסמיני השיעול.

"הנורות האדומות" של שיעול מתמשך

חיוני להתייעץ עם הרופא כשהשיעול נמשך לתקופה ארוכה, גם אם אדם מאמין בקיום סיבה המסבירה את השיעול, כגון עישון או אלרגיות. יש להתייעץ מיד עם הרופא כשהשיעול מלווה בכאבי חזה, קוצר נשימה, סחרחורות או כשהשיעול מלווה בדם.

נורות אדומות צריכות להבהב כשהשיעול מלווה בתסמינים הבאים:

• שיעול שנמשך למעלה מחודשיים ואינו מרפה למרות טיפולים תרופתיים או אלטרנטיביים.
• שיעול כבד וחמור.
• שיעול יציב, כלומר, לא שיעול המופיע ונעלם לסירוגין.
• שיעול מלווה בפליטת דם.
• ירידה במשקל שאינה מוסברת.
• היסטוריה משפחתית של ברונכיטיס, אסטמה, נפחת או סרטן ריאות.
• עישון כבד.

תופעות לוואי פיזיות

שיעול חזק ומתמשך עלול לגרום לשברים בצלעות, בעיקר בקרב נשים עם עצמות חלשות. הכוח והעוצמה של שיעול עלול לאמץ את השרירים בצידי הגוף, את החזה והסרעפת. ורידים באף עלולים להתפרץ, וורידים בפי הטבעת ובאזורים אחרים עלולים אף הם להיקרע.

לעיתים קרובות, שיעול מתמשך הוא איתות המהווה סימן אזהרה למחלה מורכבת יותר, כגון שחפת, ברונכיטיס או סרטן. כשהשיעול קשור לזיהום ויראלי, הוא הופך לזיהומי, ומסכן גם אחרים בהידבקות במחלה.

בדיקות והערכה

בהתאם לחומרת השיעול, הרופא יבקש תחילה לשלוט בתסמינים כדי להשיג תחושה נוחה יותר למטופל. הבדיקות המומלצות לבירור הסיבה לשיעול עשויות לכלול:

• בדיקה קפדנית של היסטוריה משפחתית.
• בדיקה גופנית מקיפה.
• בדיקות דם לאיתור סימני זיהום.
• צילום רנטגן לחזה לאיתור זיהום או ראיה לנוכחות גידול.
• סריקת CT של החזה או הסינוסים לאיתור סימני זיהום או גידול.
• בדיקת תפקוד ריאות.
• בדיקת pH ושט לאיתור הימצאות חומצה כגורם אפשרי לשיעול מתמשך.
• ברונכוסקופיה לבדיקת גופים זרים או הערכת דרכי הנשימה לאיתור גידול.
• בדיקת תיבת הקול בגרון.

במצב של שיעול כרוני, אין להתעלם מהתסמינים וחיוני להיבדק ולהתייעץ עם הרופא. גם אם שום דבר לא מופיע בבדיקות, אין להתייחס אל המצב כאל תופעה נורמאלית. מומלץ להמשיך להיבדק או לקבל חוות דעת רפואית נוספת, עד למציאת הגורמים, כולל אלו אותם קשה לאבחן. שיעול כרוני דורש טיפול מתאים, והטיפול יהיה יעיל יותר אם ימצא הגורם המדויק מוקדם ככל הניתן.

>