בשלבים הראשונים של המחלה, ייתכן הרגשת גוש לא כואב בשד או בבית השחי. בשלבים מתקדמים יותר, ייתכן שליחת גרורות לאיברים ומערכות אחרות בגוף.
בישראל מאובחנות בשנה עשרות נשים כחולות סרטן השד, זיהוי גורמי הסיכון, נסיון מניעתן, אבחון מהיר ומתן טיפול בהתאם, מסייעים לפרוגנוזה טובה.
כאמור, סרטן השד נפוץ בנשים אך יכול להתקיים גם בגברים. המחלה שכיחה בגילאי 45, אך יכול להופיע גם בגיל מוקדם או מאוחר יותר.
גורמי סיכון לסרטן השד
- פגם גנטי בחלבון BRCA1, BRCA2
- השמנת יתר
- עישון סיגריות
- חשיפה לאסטרוגן
- טיפול הורמונלי לאחר המנאפוזה
- אי כניסה להריון עד גיל 30
- אי הנקה
- נטילת גלולות למניעת הריון
- חוסר פעילות גופנית
- תזונה לוקה בחסר
חשוב לציין, כי אלו הם רק גורמי סיכון ולא כל אישה תחלה בסרטן השד בהימצאות גורמים אלו בחייה.
אבחון סרטן השד נעשה לרוב לראשונה על ידי האישה עצמה, כאשר היא מרגישה גוש בשד או בבית השחי. אישוש המחלה נעשה באמצעות: בדיקות דם, ביופסיה וכדומה.
הטיפול ניתן בהתאם לסוג הסרטן, השלב בו נמצא, האם שלח גרורות או לא, גיל האישה, מצבה הבריאותי וכדומה. באופן כללי הטיפול בסרטן השד יכול לכלול: ניתוח להסרת הגידולהשד, טיפולי כימותרפיה, טיפולים הורמונאליים, טיפולי הקרנות.
האם ניתן למנוע את סרטן השד ?
מציאת הטיפול ואו התרופה אשר תמנע התפתחות סרטן בכלל וסרטן השד בפרט הינו החלום המתוק של כל חוקר.
מכיוון, שלמחלת הסרטן באופן כללי ולמחלת סרטן השד בפרט אין רק גורם אחד שגורם להתפתחות המחלה אלא שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים, תזונתיים, הורמונאליים וכדומה, בעצם לא ניתן למנוע במאה אחוזים את התפתחות המחלה, אך ניטרול חלק מגורמי הסיכון הנמצאים בשליטת האדם, יכולים לסייע במניעת התפתחות מחלת סרטן השד.
מכיוןן שישנם גורמים שאינם נמצאים בשליטת החולה, כגון: מין, גנטיקה, מחלות רקע וכדומה, מומלץ להתמקד במניעת גורמים הניתנים לשליטה.
גורמי מניעה הניתנים לשליטה
- שמירה על תזונה בריאה
- הפחתת לחצים ומתחים נפשיים
- ביצוע בדיקות שד תקופתיות גם בבית וגם על ידי רופא מומחה
- במקרה של היסטוריה משפחתית של סרטן בכלל וסרטן השד בפרט, מומלץ לבדוק את הימצאות BRCA12
מחקר חדש, שפורסם לאחרונה, מצא כי פעילות גופנית הכוללת בעיקר הליכה, מסייעת בצורה משמעותית, להפחתת הסיכון לפתח בעתיד סרטן השד.
המחקר התמקד בעיקר על נשים לאחר גיל המעבר ובחן את רמת הפעיליות הגופנית שלהן.
מתוצאות המחקר נמצא כי:
- נשים בגיל המעבר, אשר בילו לפחות שעה ביום בהליכה, היו רק ב25% סיכון לפתח סרטן השד
- נשים בגיל המעבר, אשר בילו לפחות שבע שעות בשבוע בהליכה נמרצת, היו רק ב14% סיכון לפתח סרטן השד
המלצות המחקר היו :
- לעסוק בפעילות גופנית בכלל ובהליכה מתונה עד נמרצת בפרט.
- משך הפעילות הספורטיבית תהיה לפחות שעתיים וחצי בשבוע .
- או 75 דקות בשבוע של פעילות אירובית נמרצת עד אינטנסיבית
ממחקרים רבים אחרים שנערכו בעבר, ידוע כי פעילות גופנית בכלל והליכה בפרט, מסייעת למניעת מחלות רבות, מפחיתה תאבון, מקטינה רמות כולסטרול רע, מורידה לחץ דם, מסייעת בהפחתת תחושת מתח וחרדה, מסייעת לבריאות הלב ועוד.
מהמחקר החדש אנו למדים כי הליכה גם מסייעת בהפחתת הסיכויים לחלות בסרטן השד.
ראו גם:
האם יש קשר בין צריכת מתוקים לבין סרטן השד? מחקר קנדי בדק 1,555 נשים