יחידת העיבוד מייצרת חתכים ספציפיים בצורה דו ממדית או הדמיה תלת ממדית בהתאם לצורך. כיום השימוש בבדיקת CT במסגרת בדיקות האבחון של מחלת האפילפסיה מוגבל בעיקר למקרים בהם יש לשלול קיום של בעיה הדורשת טיפול בהול כמו לדוגמה דימום מוחי, לחץ תוך גולגולתי וכיוצא באלה.
באופן כללי בכל הקשור לבדיקות הדמיה בחולי אפילפסיה ניתנת כיום עדיפות לבדיקת MRI. מעבר לכך שבדיקה זו מאפשרת לאפיין במדויק יותר את רקמת המוח, היא גם לא חושפת את המטופל לקרינה מייננת וזאת בניגוד לבדיקת ה- CT המבוססת כפי שציינו על קרני רנטגן.
גורמים לאפילפסיה הניתנים לאבחון באמצעות בדיקת CT
להלן כמה מהגורמים החשובים ביותר לאפילפסיה, הניתנים לאבחון באמצעות בדיקת CT:
- מחלת כלי דם במוח – אפילפסיה יכולה להתפתח על רקע מחלה איסכמית של המוח וכן על רקע דימום מוחי. בעיות בכלי הדם במוח הן גורם שכיח לאפילפסיה בעיקר במבוגרים ותפקיד הבדיקה במקרה הזה הוא ראשית לאשר כי אכן המטופל סובל מאירוע וסקולרי ושנית לבצע אבחנה מבדלת בין אירוע איסכמי לבין דימום מוחי. במקרים האלה בדיקת הבחירה היא CT.
- גידול מוחי – גידול מוחי יכול בהחלט לגרום להתקפי אפילפסיה כאשר במקרים מסוימים ההתקפים האפילפטיים הם התסמינים הראשונים המהווים עדות להתפתחות הגידול.
- מומים מולדים של המוח – ישנם מומים מולדים רבים של המוח, בדגש על מומים המערבים את הקורטקס הצרברלי, המגדילים את הסיכוי לאפילפסיה. המומים השונים משפיעים על מבנים מוחיים שונים ומשפיעים על הפעילות המוחית בצורות שונות. המומים נגרמים כתוצאה מהתפתחות לא תקינה במהלך החיים העובריים על רקע הפרעה גנטית, זיהום ועוד. באמצעות CT ניתן להדגים את ההתפתחות הלא תקינה של המוח ולאבחן את המומים האנטומיים הספציפיים מהם סובל המטופל.
- אירוע חבלתי במוח – פגיעת ראש עלולה לגרום לפגיעה מוחית שתוביל להתפתחות אפילפסיה. אי לכך, במקרים רבים כאשר מתברר שההתקפים הופיעו לראשונה במטופל לאחר חבלת ראש, ייתכן כי תבוצע בדיקת CT לשלילת נזק מוחי.