במסגרת בדיקה זו מחדירים לגוף המטופל מכשיר גמיש (דרך הפה), שבקצהו מורכב מתמר אולטרסאונד. הבדיקה מאפשרת לבדוק איברים ורקמות נוספים מעבר ללבלב כשבין היתר מדובר בכבד, בטחול, דרכי המרה ודופן מערכת העיכול.
בהתאם לצורך ניתן ליטול דוגמית רקמה לבדיקת מעבדה באמצעות מחט זעירה המוחדרת דרך האנדוסקופ. שאיבת תאים מהלבלב מאפשרת לזהות במדויק את סוג הגידול הסרטני ובכך מאפשרת לבצע התאמה טובה יותר של סוג הטיפול.
כמו כן ניתן להזריק דרך המחט חומרים לשיכוך כאבים ישירות לתוך רקמת הלבלב. מעבר לכל זה הואיל והבדיקה לא חושפת את המטופל לקרינה מסוכנת וכיוון שהיא מאפשרת לאתר גם גידולים קטנים יחסית, ניתן לבצע אותה באופן קבוע אחת לשנה לצורך אבחון של גידולים בלבלב במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה.
הנחיות לקראת בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי
- על הנבדק להביא עמו את תוצאות הבדיקות שעבר לקראת הבדיקה ובכלל זה תפקודי קרישה (PTT ו-PT) וספירת דם. כמו כן אם בוצעו למטופל צילומי רנטגן (הכוונה היא גם לבדיקת CT), עליו להביא את הצילומים עמו לבדיקה (חשוב מאוד להביא את הצילומים עצמם ולא רק את דו"ח הסיכום).
- אם הנבדק נוטל תרופות שונות באופן קבוע, עליו ליידע בכך את הרופא שהפנה אותו לבדיקה לפני ביצוע הבדיקה שכן יתכן שיינתנו לו הנחיות מסוימות, המשתנות בהתאם לסוג התרופות. כך לדוגמה אם המטופל חולה סוכרת ונוטל אינסולין, עליו להביא את האינסולין לבדיקה אך חל עליו איסור ליטול אינסולין בבוקר הבדיקה. כמו כן מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה כמו אספירין, לרוב יונחו להפסיק את הנטילה כשבוע לפני מועד הבדיקה. בכל מקרה חל איסור מוחלט להפסיק ליטול תרופות על דעת המטופל בלבד.
- לבדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי יש להגיע עם מלווה וחשוב לזכור כי ביום הבדיקה חל איסור מוחלט לנהוג ברכב. זאת כיוון שבמהלך הבדיקה נעשה שימוש בתרופות הפוגעות בערנות.
- לבדיקה יש להגיע בצום של שמונה שעות וכשעתיים לפני הבדיקה יש להימנע משתייה של נוזלים כלשהם. בין שמונה שעות ועד שעתיים לפני הבדיקה, ניתן לשתות מים צלולים בלבד.
לאחר הבדיקה
לאחר בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי הנבדק יבלה כשעתיים בחדר התאוששות. אכילה ושתייה לאחר הבדיקה יתאפשרו באישור רופא בלבד אך מומלץ להביא כריך מהבית כיוון שיתכן שלא ייאסר על אכילה ושתייה בשלב זה.
את ממצאי הבדיקה יקבל הנבדק לפני שישוחרר לביתו בנוסף להנחיות לטיפול ולמעקב. את תוצאות הביופסיה ניתן יהיה לקבל לרוב תוך שבועיים ממועד הבדיקה, שכן דוגמית הרקמה נשלחת לבדיקת מעבדה.
האם מדובר בבדיקה מסוכנת?
ישנם מספר סיכונים הנובעים מאופייה הפולשני של הבדיקה, אך חשוב לציין כי מדובר בסיבוכים נדירים מאוד. כך לדוגמה סיבוך נדיר במיוחד כולל נקב במערכת העיכול העליונה וסיבוך נדיר נוסף כולל זיהום באזור הדיקור.
תופעות לוואי שכיחות יחסית כוללות כאב מקומי באזור הלוע (החולף לרוב לאחר 48 שעות לכל היותר) ודימום קל מהאזור שממנו נלקחה דוגמית הרקמה לבדיקה. תופעת לוואי שכיחה נוספת באה לידי ביטוי בנפיחות בטנית על רקע החדרת אוויר במהלך הבדיקה ותחושה זו לרוב חולפת מאליה זמן קצר לאחר סיום הבדיקה.
בכל מקרה שבו לאחר הבדיקה מופיעים תסמינים חשודים כמו כאבי בטן חמורים, הקאות, צואה שחורה או חום גבוה (מעל 38 מעלות), יש לפנות באופן מידי לטיפול רפואי.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
בדיקה גנטית ואפיון גנטי תורשתי יכולים למנוע את התפתחות סרטן הלבלב