מחקר חדש מצא שהסיכון לדמנציה עלול להיות מוכפל בקרב חולי סרטן הערמונית המטופלים עם תרופות להורדת טסטוסטרון. החוקרים גילו שגברים שעברו טיפול להפחתת אנדרוגן (ADT), נמצאו עם סיכון קרוב לשמונה אחוזים לפתח דמנציה בתוך חמש שנות טיפול, בהשוואה לסיכון של 3.5% בקרב חולי סרטן הערמונית שלא קיבלו את הטיפול.
משתתפי המחקר שקיבלו את הטיפול, נמצאו בסיכון גבוה פי שנים ללקות בהתפתחות דמנציה, בהשוואה למשתתפי המחקר שלא קיבלו אותו.
הקשר בין טיפול להפחתת אנדרוגן לדמנציה
אך המחקר מצא את הקשר בין הטיפול לבין דמנציה בלבד, ולא את הסיבה והתוצאה. החוקרים הסבירו שגברים שעברו את הטיפול לא נדרשו להפסיק אותו בהתבסס על ממצאי המחקר, היות ונדרשים מחקרים נוספים לאימות קשר אפשרי זה.
טסטוסטרון יכול לקדם צמיחת סרטן הערמונית, ולכן אפשרות טיפול אחת כרוכה בשימוש בתרופות להפחתת רמות הדם של הורמונים גבריים, או אנדרוגנים. ולמרות זאת, קיים סיכוי טוב שהרופא ינקוט במסלול המתנה ופיקוח על התסמינים, ולא בטיפול להפחתת אנדרוגן, ניתוח או טיפול אחר.
הצורך בעריכת המחקר
מחקר שנערך בשנת 2015 מצא שמספר החולים בסיכון נמוך שלא עברו כל טיפול זינק משבעה אחוזים בין השנים 1990-2009, ל-40% בין השנים 2010-2013. בהקשר עלייה זו, המחקר הטיל ספק בערך המנבא של אנטיגן פרטני לערמונית, בבדיקת חולי סרטן הערמונית.
טיפול מניעת אנדרוגן ידוע כבר משנת 1940, והשימוש בו גדל בעשורים האחרונים. כחמש מאות אלף גברים קיבלו את הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית, וכמחצית מכלל חולי סרטן זה במדינות מתועשות, יעברו אותו במהלך חייהם. למרבה הצער, גוברות הראיות המוכיחות שרמות נמוכות של טסטוסטרון עלולות להיות גם בעלות השלכות שליליות על המוח.
מהלך המחקר
קיים מחקר רב אודות רמות נמוכות של טסטוסטרון לבין ההשפעות השליליות על המוח, התפקוד הקוגניטיבי והבריאות, בהקשר עם סוגי דמנציה מסוימים. לחקירת הקשר אפשרי זה, החוקרים ניתחו נתונים של מעט מעל 9,200 גברים הסובלים מסרטן הערמונית.
1,826 מתוך המשתתפים קיבלו טיפול מניעת אנדרוגן. החוקרים גילו שגברים אלו נמצאו בסבירות גבוהה יותר להיות מאובחנים עם דמנציה במהלך תקופה של חמש שנות מעקב, לעומת המשתתפים שלא קיבלו את הטיפול.
התמונה המורכבת
אך התמונה עלולה להיות מורכבת יותר, עם גורמים אחרים מלבד טיפול אנדרוגן והגדלת הסיכון לדמנציה. למשל, גברים יכולים להיות מטופלים עם טיפול מניעת אנדרוגן היות ואינם זכאים לניתוח בשל בעיות לב שנגרמו כתוצאה מעורקים חסומים באופן חלקי.
מצב זה עלול להגביר את הסיכון שלהם לשבץ ובעיות מערכות דם אחרות אשר תורמות לדמנציה. החוקרים מסבירים שאנדרוגנים משמעותיים לתפקוד המוח, ומספר תיאוריות מסבירות מדוע רמות נמוכות של אנדרוגנים עלולות להגביר את הסיכון לדמנציה.
יכולת נוירונים לתקן את עצמם במוח ולא למות, מוסדרת באופן חלקי לפחות באמצעות אנדרוגנים. תיאוריה סבירה ביותר היא שבהעדר אנדרוגנים הסובבים את המוח, תיווצר השפעה מגנה, והמטופל יהיה פחות רגיש לפיתוח דמנציה.
