סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים. ברוב המקרים, סרטן זה מתפתח באופן איטי, וגורם לתמותה מועטה ביחס לסוגים אחרים של מחלת הסרטן.
הטיפול תלוי בעיקר בשלב בו התגלתה המחלה, ויכול לכלול מעקב בלבד במחלה ראשונית וממוקמת ובחולים מבוגרים, או טיפולים ברדיותרפיה (קרינה) וכימותרפיה במחלה מפושטת ששלחה גרורות.
מחקרים רבים נעשים כדי לאתר גורמי סיכון שונים של סרטן הערמונית, שיוכלו לעזור באיסוף מידע אודות המנגנונים הגורמים להופעתה של המחלה.
שתיית תה וסרטן הערמונית
גורמים תזונתיים רבים משפיעים על הסיכון לפתח מחלות ממאירות. ברוב המקרים, המנגנונים של ההשפעה התזונתית אינם ברורים, והקשר להתמרה סרטנית לא הוכח באופן חד משמעי במחקרים מבוקרים עם מעקב לאורך זמן ארוך.
מחקר חדש, שפורסם לאחרונה ממש בכתב העת הרפואי "Nutrition and Cancer" , בחן באופן פרוספקטיבי (תוך מעקב אחר החולים) האם יש קשר בין שתיית תה שחור והופעת סרטן הערמונית.
עד כה, מחקרים שנערכו כדי לבדוק קשר זה הראו תוצאות בלתי אחידות, ללא הסכמה ברורה בספרות הרפואי.
מגבלות של מחקרים שבוצעו בעבר כללו מיעוט יחסי של משתתפים, ותקופת מעקב קצרה באופן יחסי. לעיתים קרובות, חומרים קרצינוגנים (המשרים התפתחות סרטן) מראים פעילות רק כעבור שנים ארוכות, ולכן מעקב ארוך הכרחי, אך מקשה מאוד על ביצוע המחקר מטעמים לוגיסטיים.
במחקר המדובר השתתפו למעלה מ – 6,000 גברים, שגויסו בין השנים 1970 ו – 1973 בסקוטלנד.
תקופת המעקב נמשכה עד סוף שנת 2007 – מעל שלושים שנות מעקב! סך הכל פיתחו שלוש מאות ושמונה עשרה גברים סרטן הערמונית לאורך כל תקופת המעקב הארוכה.
לאחר ביצוע עיבודים סטטיסטיים ומתמטיים מורכבים לתוצאות שנאספו, נמצא קשר בין שתיית תה להופעת סרטן הערמונית.
הקשר שנמצא היה בעל משמעות סטטיסטית (P, משתנה סטטיסטי שנועד לבחון את הסיכוי לקבלת תוצאות שנמצאו בעלות משמעות באופן אקראי, עמד על 0.02).
הקשר היה חזק ביותר בקרב גברים ששתו כמויות גדולות של תה, מעל שבעה ספלים בממוצע ליום. הסיכון לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים אלה היה פי אחד וחצי בהשוואה לאוכלוסייה הגברים ששתתה בין אפס לשלושה ספלי תה ביום.
עם זאת, לא נמצא קשר ביחס לשתיית התה ורמת החומרה ההיסטולוגית של סרטן הערמונית (כפי שניתן לבדוק במיקרוסקופ בבדיקה פתולוגית – מדד גליסון).
האם כדאי להפסיק לשתות תה שחור?
מחקר זה לבטח אינו כולל המלצה להימנע כליל משתיית תה שחור. מחקרים רבים נוספים נדרשים כדי להוכיח קשר סיבתי אמיתי בין שתיית התה להופעת המחלה.
ללא מציאה והגדרה טובה של מנגנון ביולוגי אפשרי שבו משפיעה שתיית התה על הערמונית לא ניתן להוכיח באופן וודאי פעילות ישירה שכזו.
אין ספק, שכוחו הגדול של המחקר שהוצג נובע ממספר המשתתפים הגדול באופן יחסי ושנות המעקב הארוכות (שלושים שובע שנות מעקב!).
עם זאת, ההגברה בסיכון לחלות איננה גדולה מאוד. לאור כל זאת, ניתן לעת עתה לשתות תה ללא חשש – אולי בעתיד ממצאים חדשים ישפכו אור חדש על הקשר שבין שתיית תה והופעת סרטן הערמונית.
ראו גם:
