סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. שכיחותו עולה מאוד בקרב גברים בגיל המבוגר. אף על פי שבדרך כלל מדובר בסרטן שאינו אלים במיוחד, המתקדם באיטיות, תחלואה ותמותה רבה מיוחסים לסרטן זה. לכן, נעשים מאמצים רבים כדי לטפל בסרטן הערמונית, לאבחן אותו בשלב מוקדם, וגם לנסות למנוע את התפתחותו.
מזה זמן רב ידוע שהתאים הממאירים של סרטן הערמונית מגיבים להורמוני המין המופרשים אצל הגבר. נוכחותם של קולטנים להורמונים על התאים גורמת להם להגיב לנוכחות ההורמונים בחלוקה וגדילה. לכן, טיפול שחוסם את קליטת ההורמונים בגידול הוא טיפול יעיל בסרטן ערמונית בשלב מתקדם.
טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית – האם טוב גם למניעה?
מכיוון שטיפול הורמונלי יעיל כנגד סרטן הערמונית – האם ייתכן שהוא יכול גם למנוע או להפחית את שיעור ההופעה של סרטן זה? דוגמה לפעילות דומה ניתן למצוא בסרטן השד.
סרטן זה רגיש גם הוא לעיתים קרובות להורמוני המין הנשיים, והוכח שחסמים של קולטני ההורמונים (כמו התרופה טמוקסיפן–Tamoxifen) יכולים למנוע שיעור מסוים של מקרי סרטן השד.
מחקר גדול שבוצע בשאלה ההשפעה של טיפול הורמונלי על מניעת סרטן הערמונית הראה תוצאות מורכבות. מחקר זה כונה PCPT (Prostate Cancer Prevention Trail), ונעשה בו שימוש בתרופה פינסטרייד (finasteride).
תרופה זו פעולת על ידי מניעת הפיכת הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי המרכזי) לצורה פעילה ופוטנטית שלו. במחקר השתתפו מעל 18,000 גברים. במעקב לאורך זמן נצפה שיעור נמוך יותר (כ – 10%) של סרטן הערמונית אצל גברים שקיבלו את הטיפול המונע, לעומת שיעור של כ – 15% אצל גברים שלא קיבלו את הטיפול.
מדובר בהפחתה משמעותית של כשליש ממקרי סרטן הערמונית! לעומת זאת, התברר שבקרב הגברים שקיבלו את הטיפול המונע היה שיעור הסרטן האלים והקטלני גבוה יותר מאשר בקבוצה המקבילה. כזכור, סרטן הערמונית מופיע בדרך כלל כמחלה איטית ובלתי אלימה, המלווה את החולה שנים רבות, ולכן לא ברור לחלוטין מה היעילות של הטיפול המונע שניתן.
מאז תחילתו של מחקר חשוב זה עברו כשמונה עשרה שנה, ומאז שפורסם המחקר עברו כעשר שנים. פרק זמן זה מספיק כדי לאפשר מבט רחב יותר, עם פרספקטיבה עמוקה יותר כלפי נשואי המחקר.
לאור זאת, מחקר המשך שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי “The New England Journal of Medicine” מנסה לשפוך אור חדש על התועלת שבמתן פינסטרייד כטיפול מונע לסרטן הערמונית.
החוקרים המשיכו במעקב אחר החולים שהשתתפו במחקר, כדי לבדוק את שיעורי התמותה מסרטן הערמונית בטווח הארוך. כאשר נערכה השוואה בין המשתתפים שקיבלו טיפול מונע לבין אלו שלא קיבלו טיפול מונע, נמצא ששיעורי התמותה מסרטן הערמונית (והתמותה בכלל) היו דומים מאוד.
אז האם יש טיפול מונע לסרטן הערמונית?
מה המסקנה ממחקר גדול זה? בניגוד למחשבה הראשונית של החוקרים, מתן טיפול הורמונלי מונע בפינסטרייד מונע אומנם כשליש ממקרי סרטן הערמונית, אבל למעשה אין לו השפעה לטווח האורך על התמותה מסרטן זה. למרות שהטיפול מבוסס היטב מבחינה ביולוגית, על פי המידע הרפואוי המצוי בידינו כיום, אין ככל הנראה מקום לטיפול מונע בפינסטרייד בגברים.
החוקרים מסכמים, שגילוי מוקדם ומניעה של סרטן הערמונית נותרו מטרות רפואיות חשובות. עם זאת, נראה שגילוי מוקדם של סרטן ערמונית בדרגה נמוכה, כמו גם טיפול תרופתי שמונע התפתחות של סרטן זה אינם יעילים תמיד בהפחתת שיעורי התמותה, הגבוהים דווקא בסרטן ערמונית אלים יותר. ייתכן שמחקר רפואי בעתיד הקרוב יאפשר לנו להבין טוב יותר המנגנונים ההורמונליים העומדים בבסיס התפתחותו של סרטן הערמונית – וכך אולי להציע טיפול טוב יותר ויעיל יותר למניעת מחלה זו.
