מגוון הטיפולים הנהוגים בטיפול בסרטן הערמונית הינו גדול. טיפולים אלה לוקחים בחשבון את דרגת וחומרת המחלה, קצב התפשטותה וגורמים אישיים רבים אשר ספציפיים לכל חולה וחולה.
טיפולים הורמונאליים, אנטי אנדרוגניים מהווים שיטת טיפול מוסכמת במקרים של סרטן הערמונית גרורתי.
מטרות הטיפול ההורמונאלי הוא להפחית את רמות הטסטוסטרון בגוף, בכדי לנסות להשפיע על התקדמות המחלה בכללותה. הורמון זה מיוצר באופן נורמאלי בבלוטת יותרת הכליה ובאשכים.
ההורמונים האנדרוגניים שומרים ומתחזקים את בלוטת הערמונית. ככל שהחשיפה לאנדרוגניים מועטה יותר, כך אפקט ההגנה מפני סרטן הערמונית יהיה גדול יותר.
כיום, מתרבים המחקרים אשר סוברים כי להורמונים אנדרוגניים יש תפקידים מטבולים חשובים וכי השפעתם על התפתחות הסרטן היא לא כה גדולה כפי שהיה נהוג לחשוב.
ישנם מגוון תכשירים, אנטי אנדרוגנים, אשר מיועדים לשימוש זה כמו קזודקס (Casodex), פלוטמיד (Chimax , Drogenil) וציפרוטרון אצטט (Cyprostat).
תכשירים אלה חודרים לתאים, כתחליפי טסטוטרון וכך מונעים את חדירת וזמינות ההורמון עצמו. בדרך כלל תרופות אלו נלקחות בצורת כדורים במתן אוראלי או באמצעות זריקות.
תופעות לוואי ידועות של טיפולים אנטי-אנדרוגנים
עקב הטיפול בחומרים אלה, עלול לגדול חזה נשי. כטיפול מונע, לפעמים מבצעים הקרנות לאזור זה לפני תחילת הטיפול.
לגדילת החזה הנשי ישנן השלכות פסיכולוגיות ונפשיות רבות. שילוב של התמודדויות עם הפן האסתטי והמחלה עצמה, עלולים לגרום לחולים רבים חוסר היענות לטיפול כמו גם צורך בטיפולים נפשיים ואחרים.
מעבר לכך, סיבוך פוטנציאלי נוסף הינו צמיחה מוגברת של הגידול עצמו והעלאת רמת ה PSA. לפעמים, כאשר הזריקות ניתנות, קצב ייצור הטסטוסטרון גובר לפרק זמן קצר. במקרים של גרורות בעצמות או בעמוד שידרה, יינתנו אנטי-אנדרוגניים בשילוב של LHRH Analogs.
פעמים רבות טיפול זה יינתן בשילוב עם הקרנות, לאחר או לפני ניתוח כריתת הערמונית ולפעמים אף אשכים(אורכיאקטומיה).
תופעות הלוואי הרבות עלולות להופיע כתוצאה מהטיפול המשלים אשר המטופל מקבל. מעבר לכך, עלול להופיע חסר חשק ויכולת לתפקוד מיני תקין, גלי חום, השמנה, ירידה במסת השריר, בריחת סידן ושינויים ברמות הסוכר.
מרבית החלים מגיבים באופן מספק לטיפול זה, אם כי לפעמים תגובה זו מתגלית כזמנית (כשנה וחצי לערך).
השפעת אנטי אנדרוגניים על מחלות וסקולריות פריפריאליות
המחקר כלל דווקא חולים בסרטן הערמונית ללא גרורות, אמריקאים בני 66 ומעלה, בתקופת הזמן של 1992 ועד 2007.
החוקרים עקבו אחר חולים אלה כחמש שנים, בכדי לבדוק האם הייתה התפתחות של מחלה וסקולרית פריפרית.
הם השתמשו במודלים שונים אשר יכלו לנתח האם מחלות פריפריות אלו נגרמות כתוצאה ישירה מדיכוי האנדרוגנים.
תוצאות המחקר הראו עליה משמעותית במחלת עורקים פריפרית (PAD) וטרומבוסים ורידיים.
מכיוון שתועלת הטיפול אינה חד משמעית, מסקנת החוקרים ממחקר זה הוא כי יש לבדוק לגופו של עניין ואדם את יתרונות הטיפול. במקרים מסוימים הוא ייחשב כיעיל, בעוד שבמקרים מסוימים הוא יהיה לא יעיל ולפעמים אף ייגרע מתוצאות הטיפול הכללי.
במקרים אלה יש לקחת בחשבון את זמן תחילת הטיפול. גם כשהחולה הוא בעל מחלה גרורתית אך אינו סימפטומטי, התחלת הטיפול היא לאו דווקא האופציה הטובה ביותר.
עם זאת יש לשים לב למגבלות המחקר שהיו כי ניסוי ומחקר זה היו תצפיתיים בעיקרם, ולא הצליחו להתחקות אחר טיפול אשר ניתן באמצעות כדורים. ולכן סבורים החוקרים, כי יש צורך במחקרים דומים נוספים אשר ייבדקו את אותם פרמטרי, על מנת להגיע לתוצאות חד משמעיות יותר.
אולי יעניין אותך גם:
טיפול חדש בסרטן ערמונית גרורתי מצליח היכן שטיפולים אחרים נכשלו
