ניתוח לכריתת הערמונית הוא ניתוח שיש לשקול את ביצועו במגוון רחב ביותר של מצבים. לרוב הוא לא משמש כקו הטיפול הראשון אך במקרים רבים הוא הכרחי וקריטי לחיי המטופל. בין היתר יש לשקול את ביצוע הניתוח במקרים הבאים:
- הגדלה שפירה של הערמונית שגורמת לקושי משמעותי במתן שתן שלא הוקל גם לאחר טיפול תרופתי.
- הגדלה של הערמונית שהובילה לאי ספיקת כליות.
- חוסר יכולת לקבל תרופות במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית.
- ערמונית מוגדלת שגורמת לזיהומים כרוניים בשלפוחית השתן.
- במקרה של סרטן הערמונית למניעת התפשטות של גרורות (מבוצע לרוב בגברים מתחת לגיל 70).
- במקרה של סרטן הערמונית שבו הגידול שלח גרורות אך גודלה של הערמונית גורם לתסמינים שניתן להקל עליהם על ידי ניתוח כריתה פליאטיבי.
כאשר הסיבה לביצוע הניתוח היא גידול ממאיר בערמונית, יבוצע ניתוח רדיקלי שבו יסיר המנתח את כל הבלוטה אך במידה ומדובר בניתוח שמיועד להביא להקלה במידת החומרה של התסמינים שמקורם בהגדלה שפירה של הערמונית החלק החיצוני של הערמונית לא יוסר אלא רק החלק המרכזי שלה (הליבה).
הסיכוי לאימפוטנציה
באופן עקרוני במידה ומדובר על ניתוח להסרה חלקית של הערמונית קיים סיכוי נמוך לבעיות אין אונות במנותחים לאחר הניתוח אך הסיכוי לאין אונות גבוה יחסית במידה ומדובר בניתוח רדיקלי לכריתה מלאה של הערמונית.
עם זאת, מן הסתם הסיכון שבניתוח עדיף על סכנת החיים שבה נתונים החולים בסרטן הערמונית. על מנת להפחית את הסיכוי לאין אונות נהוג לבצע ניתוח לכריתת הערמונית שבמהלכו לא פוגעים בעצבי הזקפה.
לפי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים ביותר שקיימים בידנו נראה כי בגברים מתחת לגיל שישים הסיכוי לאין אונות לאחר ניתוח להסרה מלאה של הערמונית שבו נשמרו עצבי הזקפה נע בין שלושים לחמישים אחוז.
בגברים מעל גיל שבעים הסיכוי גבוה יותר באופן משמעותי ועומד על שמונים אחוז. בניתוחים שבהם לא שומרים על עצבי הזקפה הסיכויים מן הסתם גבוהים יותר בקרב כל קבוצות הגילאים.
פגיעה במערכת השתן
אובדן השליטה על מתן השתן כמעט שלא מתרחש בעקבות ניתוח לכריתת הערמונית. עם זאת, לרוב לאחר שהמנתח מוציא את הקטטר לאחר הניתוח, המנותחים סובלים מדליפת שתן אם כי לרוב התופעה חולפת תוך זמן מה. רק שלושים אחוז מהמנותחים סובלים מטפטוף אקראי של שתן שנה לאחר הניתוח שאינו נחשב לחמור במיוחד.
סיבוך נדיר נוסף הוא הצטלקות של דרכי השתן שיכולה לפגוע בזרימה התקינה של השתן. במקרים האלו נהוג לטפל על ידי ניתוח תיקון שבו מרחיבים את האזור שעבר הצטלקות והיצרות.
האם הניתוח מבטיח החלמה מסרטן הערמונית?
באופן עקרוני כל עוד הגידול לא התפשט אל מעבר לערמונית והתקבלה ההחלטה כי ניתוח כריתה רדיקלי יביא לפתרון הבעיה, הרי שניתן להביא למצב שבו לא יישארו עוד תאים סרטניים בגופו של המטופל.
עם זאת, חשוב מאוד לדעת כי בקרב שלושים ושלושה אחוז מהמנותחים הופיעו תאים סרטניים באזור הערמונית לאחר הניתוח. במקרים האלו נהוג לטפל על ידי מתן של קרינה חיצונית לאזור. במקרים מסוימים נהוג אף לבצע טיפולי קרינה לאחר הניתוח על מנת למנוע את הישנות המחלה אם כי לא ברור האם הטיפולים האלו משפרים את סיכויי ההישרדות של החולים.
ההתאוששות מהניתוח
בדרך כלל המנותח ישוחרר לביתו תוך שבוע ימים לכל היותר. עם זאת, הצנתר שתפקידו לנקז את שלפוחית השתן לרוב יישאר במקומו עד שלושה שבועות לאחר הניתוח. הכאבים האופייניים לרוב חולפים תוך מספר שבועות.
