על פי נתוני הסטטיסטיקה, סרטן המעי הגס הינו השלישי בשכיחותו הן בקרב נשים והן בקרב גברים בעולם, ונמצא במקום השני מבחינת גורם התמותה.
הגורם לסרטן זה הוא שינוי שמרחש בתאי האפיתל המרכיבים אותו, כך שפעמים רבות, פוליפ הופך להיות ממאיר עד כדי גרורתי ובעל שלוחות ארוכות.
עם השנים, חלה ירידה הדרגתית בקצב התמותה מסרטן המעי הגס. ירידה זו נובעת בחלקה, מניסיונות לאבחון מקדם. ככל שהאבחון נעשה בשלב ראשוני יותר של הגידול, כך שיעורי ההישרדות גבוהים יותר.
אבחון סרטן המעי הגס נעשה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה, פרוקטוסקופיה הנעשית על ידי גסטרואנטרולוג, קולונסקופיה ובדיקות נוספות במקרה הצורך. בכל מקרה של תלונות או סימפטומים של דם בצואה, כאבי בטן או שיבוש והפרעה למהלך היציאות, יש לפנות בדחיפות לרופא המטפל.
מחקרים רבים נעשים בכדי למצוא ולברר שיטות וגנים חדישים אשר יוכלו לסייע באבחון המוקדם והחיוני. מחקרים אלה מתמקדים בבירור המנגנון העומד מאחורי סרטן המעי הגס, ותהליך ההתמרה הסרטנית, וכמו גם בזרזים אשר עלולים לגרום לתהליך זה, ולקרצינוגנים האשמים בכך. מחקר אשר יצליח לרדת לעומקו של תהליך זה יוכל לפתח טיפול יעיל או אמצעי אבחון מוקדם לשם מניעה וריפוי.
מציאת גנים אחראיים
תחילתם של המחקרים, לרוב, נעשים בתנאי מעבדה (in vitro) ולאחריה בחיות מעבדה (in vivo). רק לאחר שנמצא מנגנון או טיפול, אשר יכול להיות מיושם על אנשים, מתחילות החברות להשיג אישורים לניסויים קליניים (clinical trials), אשר יוכלו למצוא את המרפא למחלה כאשר הנבדקים הינם אנשים.
במחקרים מוקדמים במעבדה, נמצא קשר בין CD24 לסרטן המעי הגס.
לאונקוגן זה נמצאה תרופה יעילה, בחיות מעבדה הנקראת Celebra, אשר מנגנון הפעולה שלה הוא עיכוב אנזים Cox2.
יעילות זו הוכחה גם כאשר נעשו ניסויים על דגימות אשר נלקחו מרקמות אנושיות. מציאת אונקוגן אשר קשור לסרטן המעי הגס, יאפשר בעתיד לפתח שיטות לאבחון מוקדם.
מוטציות גנטיות
המוטציה אשר נמצאה קשורה לסרטן המעי גס, נמצאת בגן catenin. מחקרי מעבדה ניסו להרכיב אדנו וירוס אשר יוכל לפעול כנגד מוטציה זו.
הווירוס אשר נמצא במחקר זה, הצליח לעכב את גדילת התאים הסרטנים, ללא ביטוי לתופעות לוואי, כלומר ללא פגיעה בתאים בריאים.
מחקר זה עבר לפאזת הבדיקה גם ברקמות אנושיות אשר נלקחו מאנשים חולים בסרטן הערמונית, הכבד והקיבה.
יעילות הווירוס הוכחה גם בחיות מעבדה. החיות אשר טופלו בווירוס זה לא פיתחו מחלה ממאירה, לעומת חיות המעבדה בקבוצת הביקורת. בכדי ליישם מחקר זה גם בנושא סרטן המעי הגס, יש צורך בפיתוחים נוספים.
נטייה תורשתית
סרטן המעי הגס נחשד במקרים רבים כמחלה תורשתית, אשר נישאת בגנים החולים. נמצא כי אצל 20% מחולי סרטן המעי, קיימת היסטוריה רפואית של המחלה. כאשר קיים קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה בסרטן זה, בני משפחתו נחשבים לנמצאים בקבוצת סיכון, וכבעלי סיכון כפול לפתח את המחלה יחסית לכלל האוכלוסייה.
לא ידוע הגורם הספציפי לתורשתיות זו, ולכן קרובי המשפחה מחויבים להימצא במעקב רציף. מציאת האנשים הספציפיים הנושאים את גן המחלה יאפשר ניטור טוב יותר של מטופלים אלה אשר יכלול על פי הצורך גם טיפול מונע.
הגנוטיפ אשר נחשד, עד היום, בסבירות גדולה לסרטן היה K1307I, הנמצא בקרב רבים מהחולים היהודים אשכנזים. מחקר חדש, אשר בחן 3500 מטופלים, מצא כי גן זה אינו קשור באופן חד משמעית להתמרה סרטנית. דווקא, גן אחר הנקרא E1317Q, אשר נבדק אצל 2000 מטופלים נמצא קשור להתמרה ממאירה או שפירה במעי הגס.