לומפקטומיה (lumpectomy)

לומפקטומיהלומפקטומיה (lumpectomy) הוא ניתוח לכריתה של גידול סרטני מהשד, שאיננו כרוך בהסרת השד כולו. ניתוח שבו מוסרת כל רקמת השד בשלמותה נקרא מסטקטומיה (mastectomy). בלומפקטומיה מוסר גידול סרטני עם שוליים המכילים רקמה בריאה.

לעיתים קרובות מכונה ניתוח זה (בשילוב הטיפול הנדרש הנוסף) "טיפול משמר שד" (Breast conservative therapy –BCT).

מתי אפשר לעבור לומפקטומיה?

לומפקטומיה מיועדת לנשים שחלו בסרטן השד בשלב מוקדם, ומעוניינות לעבור ניתוח שייפגע במבנה השד ובמראהו במידה פחותה כלל שניתן.

נשים שנמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות גידול נוסף בשד, נשים שסובלות מסרטן שד גנטי (BRCA), נשים עם מספר גידולים בשד או נשים עם גידול גדול ביחס לרקמת השד הבריאה אינן יכולות לעבור, ברוב המקרים, לומפקטומיה. לנשים אלו מומלץ ניתוח מלא לכריתת השד.

מה היתרונות והחסרונות של לומפקטומיה?

יתרונה הגדול של הלומפקטומיה על פני כרית השד המלאה טומן בשימור השד. שד שעבר לומפקטומיה יכול להראות רגיל במראהו, צורתו ומבנהו, ואין צורך בניתוח מורכב לשחזור שד כפי שניתן לעשות לאחר ניתוח כריתה מלא.

מספר מחקרים אונקולוגים חשובים הראו שבסרטן שד בשלב מוקדם ניתן לטפל בכריתת שד מלאה בלבד, או בכריתת שד חלקית בתוספת טיפול קרינתי. לכן, מרבית הרופאים מציעים היום לאישה שחלתה בסרטן השד את האפשרות לבחור בין שתי האפשרויות.

במידה שהאישה בחרה לעברו לומפקטומיה, יש להשלים את הטיפול בהקרנות לשד ולבית החזה. עם תופעות הלוואי הכרוכות בקרינה.

נשים בהריון לא יכולות לקבל טיפול קרינתי, ולכן מומלץ להן לעבור כריתה מלאה, או לעבור לומפקטומיה ולהשלים את ההקרנות לאחר הלידה. בעיות רפואיות אחרות שאינן מאפשרות טיפול בהקרנות מחייבות גם הן כריתה מלאה במקום לומפקטומיה.

מהלך הניתוח

לומפקטומיה מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה מלאה, על ידי כירורג, לעיתים קרובות לאחר תת-התמחות בכירורגיית שד.

לפני הניתוח מסומן באמצעות תיל או באמצעי סימון אחר מקומו של הגידול הממאיר שהתגלה בשד. כהכנה לביצוע הלומפקטומיה מקבלת האישה המנותחת טיפול אנטיביוטי מניעתי.

הכירורג מסיר את הגידול, עם רקמת שד בריאה מעטה מסביב. הרקמה שהוסרה מצולמת, כדי לבדוק האם אכן הוסרה הרקמה שכללה את הגידול.

לאחר מכן, במהלך הניתוח, נשלחת הדגימה לבדיקה פתולוגית מהירה (הקרויה בעגה הרפואית "frozen", בגלל הכנתה בהקפאה מהירה). במידה והפתולוג שבוחן את הרקמה שהוסרה מבחין שהשוליים עדיין נגועים בתאים ממאירים, הכירורג המנתח יכול להסיר רקמת שד נוספת. בהתאם לממצאים בבירור הטרום ניתוחי, יכול הניתוח לכלול גם בדיקה של קשריות לימפה או הסרה של קשריות לימפה באזור השד ובית השחי. לאחר סיום הניתוח נתפר העור מעל השד.

סיבוכים אפשריים לאחר הניתוח

הסיבוכים לאחר כריתת שד חלקית מעטים באופן יחסי. סיבוכים אפשריים לאחר כל ניתוח כוללים זיהום ודימום. לאחר כמעט כל ניתוח שד נוצרת הצטברות של נוזלים והפשרות במקום הניתוח –סרומה.

סיבוכים שאופיינים לכריתת שד חלקית יכולים לכלול זיהום בשד (מסטיטיס), אבסס, התנפחות של היד (קשורה גם לפגיעה במערכת הלימפה שיכולה להתלוות לניתוח). התייצבות של מראה השד לאחר הניתוח ויצירת הצלקת יכולה לאורך מספר שנים.

לסיכום, כריתת שד משמרת, או לומפקטומיה, היא אפשרות כירורגית טובה, עם תוצאות קוסמטיות מצויינות, שמאפשרת לנשים שחלו בסרטן שד בשלב מוקדם לשמור על השד, ללא התפשרות על הטיפול הטוב ביותר במחלה. כריתת שד משמרת מחייבת טיפול משלים בהקרנות.

אולי יעניין אותך גם:

בית חולים שיקומי לשיקום אחרי ניתוח שד

חוקרים בדקו האם כדורי קסלודה מפחיתים סיכויי החזרה של סרטן השד – והתוצאות מפתיעות

דילוג לתוכן