טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על מערכת העצבים המרכזית, ואילו ניוון שרירים נמנה עם קבוצה רחבה של מחלות שריר, הגורמות לפגיעות משניות. אנשים לעיתים קרובות מתקשים להבחין בין השניים. ייתכן כי שתי המחלות מתאפיינות בתסמינים דומים.
מהם הגורמים למחלות?
בטרשת נפוצה, המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את השכבה העליונה של העצב המכונה בשם מיאלין, בייחוד במוח, חוט השדרה ועצב האופטי האחראי על הראיה. שכבת המיאלין נפגעת ומתפרקת.
מיאלין היא מעטה של חומצות שומן זרחתיות העוטף את מרבית הסיבים העצביים ומשמשת להגברת הבידוד החשמלי של הסיבים כדי שיוכלו להעביר דחפים עצביים במהירות גבוהה. פגיעה במעטה זה למעשה, מונעת ממעבר הדחפים העצביים אל עבר היעד ומאטה את קצב ההולכה.
הסיבה לפגיעה אינה ידועה וקיימות מספר השערות. חוקרים רבים טוענים כי קיימת השפעה גנטית אשר משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה, אולם הועלו השערות נוספות המצביעות על גורמים אחרים כמו נגיפים ותנאים סביבתיים, אשר עשויים להיות מעורבים.
ניוון שרירים לעומת זאת, הוא מחלה גנטית. במרבית המקרים הגן האחראי על ייצור סוגים מסויימים של חלבונים אינו מתפקד כראוי, דבר אשר גורם בתורו לפגיעה בסיבי השריר. קיימים
מספר סוגים של ניוון שרירים. ניוון שרירים על שם דושן הוא הצורה הנפוצה ביותר של המחלה. המחלה נגרמת על ידי גן פגום השוכן בכרומוזום X ומונע מהגוף לייצר חלבון הנקרא דיסטרופין, אשר משמש את קרום התא העוטף את סיב השריר.
אוכלוסייה בסיכון
טרשת נפוצה שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים, עובדה הנכונה גם בנוגע למחלות אוטואימוניות אחרות. אבחון המחלה נעשה בדרך כלל בין גילאי 20-50. אנשים אשר יש להם קרובי משפחה המאובחנים עם טרשת נפוצה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.
ניוון שרירים מאובחן יותר בקרב גברים צעירים. תסמיני המחלה על שם דושן מתחילים בדרך כלל לפני גיל 5 ומתפתחים עד לגיל 12. במחלת דקאר לעומת זאת, התסמינים מתפתחים אצל ילדים בוגרים יותר ולעיתים קרובות מאובחנים בגילאי 10. במסגרת מחלת אמרי דרייפוס, התסמינים מופיעים במרבית המקרים בגיל 10. בנוסף, מחלות לב מתפתחות אצל החולים עד גיל 20.
מחלות ניווניות אחרות המשפיעות על השרירים שכיחות במידה זהה אצל גברים ונשים. קיימת קבוצה אחרת של ניוון שרירים, מולדת. בנוסף, קיימות מחלות אחרות אשר מופיעות בשלבים מאוחרים יותר של החיים, חלקן אף עשויות להופיע בגילאי 50.
תסמינים
תסמינים רבים זהים לשתי המחלות, דבר הגורם לבלבול בקרב אנשים רבים. חולשת שרירים מאפיינת את שתי המחלות, פגיעה בהליכה וחוסר יכולת לרוץ הן בעיות שנצפות בטרשת נפוצה ובסוגים מסויימים של ניוון שרירים. חולי טרשת נפוצה מתלוננים על סחרחורות, בעיות ראייה, עקצוצים ואובדן תחושה בגפיים.
במסגרת מחלות ניווניות, סיבי השריר מתפרקים, דבר הגורם לתחושת חולשה, ניוון וחוסר תפקוד. כתוצאה מכך, התנועה נפגעת וקיימת נטייה לבעיות מפרקים. טרשת נפוצה, פוגעת במערכת העצבים דבר אשר עשוי לגרום לקשיי תנועה. במצב זה, השרירים קשיחים, ועשויים להתנוון במקרים בהם לא נעשה בהם שימוש. התכווצויות שרירים ובעיות קואורדינציה יכולות להופיע גם הן. התסמינים מופיעים לאחר חשיפה לחום.
טיפול
עד כה, לא נמצאה תרופה לטרשת נפוצה ולניוון שרירים. הטיפול במחלות מתמקד בהקלה על התסמינים ושיפור איכות החיים של המטופל. תרופות כמו אינטרפרונים ופינגולימוד, מפחיתות התקפי טרשת נפוצה ומאטות את קצב התקדמות המחלה. אנשים הסובלים מניוון שרירים מטופלים בסטרואידים וטיפולים פיזיים אשר נועדו לשמור על תפקוד השריר.