טיפול כירורגי לערמונית מוגדלת נחשב לפתרון שמוצע לחולים שהערמונית שלהם הובילה לתסמינים רבים מאוד או חמורים מאוד שלא ניתן היה לפתור אותם באמצעים השמרניים שכוללים בעיקר שימוש בתרופות.
את הניתוח ניתן לבצע במספר דרכים שהמשותף לכולן הוא שלא מבצעים כריתה מלאה של הערמונית. הסרה מלאה של הערמונית שלרוב כוללת גם כריתה של צינור הזרע ושלפוחית הזרע מבצעים אך ורק במקרים בהם ההגדלה היא תוצאה של סרטן הערמונית ולעולם לא בעקבות הגדלה שפירה של הערמונית.
כריתה של הערמונית בגישה הפתוחה
הגישה הפתוחה נקראת כך משום שבניגוד לשיטה הלפרוסקופית שבה עושים שימוש בפתחים הטבעיים של הגוף על מנת להגיע לאיבר המנותח, כאן פותחים פתח חדש בגוף. בשיטה הפתוחה נהוג להגיע לערמונית בשלוש דרכים להלן:
- חתך שמבוצע בחיץ הנקבים.
- חתך שמבוצע בשלפוחית השתן.
- חתך שמבוצע בקופסית של הערמונית.
בסיום הניתוח סוגרים את החתכים הפנימיים והחיצוניים ומחדירים קטטר לשלפוחית השתן שנשאר במקומו עד שהשתן כבר לא מכיל דם (לרוב הקטטר נשאר במקומו עד שבוע ימים לאחר ניתוח לכל היותר).
בנוסף לאחר הניתוח לרוב נהוג להשאיר נקז שמחובר לדופן הבטן שמטרתו לנקז את ההפרשות מאזור הניתוח. הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית או מקומית בלבד בהתאם להחלטת המנתח ולרוב לא אורך יותר משעה וחצי.
לאחר הניתוח על המנותח להישאר להשגחה בבית החולים למשך מספר ימים עד להוצאתו של הנקז.
כריתה של הערמונית בשיטה הלפרוסקופית (השיטה הסגורה)
הניתוח שמבוצע בשיטה הלפרוסקופית דורש מיומנות גבוהה יותר מהמנתח ולכן לא כל מנתח מוסמך לבצעו. הניתוח הלפרוסקופי מיועד לטיפול במקרים בהם הערמונית לא גדלה במידה רבה כל כך ולפיכך ניתן להסיר את הערמונית ולהוציא אותה דרך פתח השופכה.
בניתוח זה מחדירים לפתח השופכה סיב אופטי שמקרין אותות וידאו המספקים תמונה באיכות גבוהה עליה מסתכל המנתח במהלך הניתוח באמצעות צג וידאו שממוקם מולו בחדר הניתוח.
בנוסף לסיב האופטי מוחדר לפתח השופכה גם ציוד הניתוח באמצעותו כורתים את הליבה של הערמונית באופן הדרגתי פיסה אחר פיסה תוך צריבה של כלי הדם באזור הניתוח על מנת למנוע דימום. ההחלמה מהניתוח שמבוצע בגישה הלפרוסקופית מהירה יותר ולרוב נמשכת בין יומיים לשלושה ימים בלבד.
האם מדובר על ניתוח מסוכן?
באופן עקרוני ניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת לא נחשב לניתוח מסוכן יתר על המידה אך בדומה לכל התערבות כירורגית פולשנית גם הוא עלול להוביל לתופעות לוואי לא נעימות. להלן חלק מתופעות הלוואי האפשריות של הניתוח:
- דימום מסיבי – מאחר ובאזור הערמונית קיימים כלי דם רבים, הרי שבמקרים חריגים עלול להתרחש דימום מסיבי שיצריך עירוי דם במהלך הניתוח או אחרי הניתוח.
- בריחת שתן – בקרב אחוז קטן מהחולים מתרחשת תופעה של בריחת שתן זמן קצר לאחר הניתוח. חלק מהחולים עלולים לסבול מבריחת שתן באופן קבוע אך לרוב מדובר על תופעה זמנית וחולפת בלבד.
- זיהום ודלקת – לרוב הזיהומים והדלקות הם תוצאה של החדרת או נוכחות הקטטר ולכן ככל שהקטטר מותקן למשך זמן רב יותר, כך הסיכון לזיהומים ולדלקות גבוה יותר.
- שפיכה אחורית – מצב נדיר שבא לידי ביטוי בכך שהזרע שמופרש מהערמונית חודר לשלפוחית השתן בזמן השפיכה במקום לצינור הזרע. גברים שסובלים מתסמין זה לא יוכלו להביא ילדים לעולם אלא בהליך של הפריה מלאכותית.
- בעיות זקפה – ככל שהמנותח מבוגר יותר, כך הסיכוי לבעיות זקפה לאחר ניתוח זה גבוה יותר. גם כאן, הבעיות יכולות להיות זמניות בלבד או קבועות.