הגדלה שפירה של הערמונית

הגדלה שפירה של הערמונית: איזה טיפול מומלץ?
הגדלה שפירה של הערמונית: איזה טיפול מומלץ?

הגדלה שפירה של הערמונית היא תופעה ממנה סובלים גברים רבים. התופעה שכיחה יותר בקרב מבוגרים וראיה לכך ניתן למצוא בעובדה שבעוד שרק שלושים אחוז מבני החמישים סובלים ממנה, הרי ששישים אחוז מבני השבעים סובלים ממנה. כמו כן קרוב למאה אחוז מהגברים שחצו את גיל תשעים יסבלו מהתופעה.

בלוטת הערמונית היא הבלוטה שאחראית לייצור נוזל הזרע (תאי הזרע מיוצרים באשכים), היא עוטפת את השופכה וממוקמת בסמיכות לצוואר שלפוחית השתן.

המשמעות של המונח "שפירה" היא שמדובר על תהליך טבעי שאין בו כדי לעורר חשד למחלה. מונח זה מבדיל בין מצבים בהם הערמונית גדלה בעקבות גידול סרטני בערמונית.

מה הם הגורמים להגדלה שפירה של הערמונית?

לאחר שנות מחקר רבות הולכת ומתבהרת התמונה לפיה ההגדלה של הערמונית קשורה בשינויים הורמונליים מסוימים שמתרחשים בגילאים מבוגרים. הפעילות של הערמונית מושפעת משלושה הורמונים מרכזיים: טסטוסטרון, אסטרדיול ו- DHT. ככל שהגבר מזדקן, כך רמתו של ההורמון אסטרדיול הולכת ועולה במקביל לירידה ברמת הטסטוסטרון וכתוצאה מכך הערמונית הולכת וגדלה באופן הדרגתי.

מדובר על תהליך שהולך ומחמיר עם הזמן ואינו נפסק ללא טיפול. ההגדלה של הערמונית מתחילה בסביבות גיל שלושים וחמש שנה אך בשלבים הראשונים היא כמעט ואינה מורגשת כשלמעשה לעתים נדירות בלבד התסמינים שנזכיר במאמר זה מורגשים לפני גיל חמישים.

התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית

התסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית באים לידי ביטוי בעיקר בשתי מערכות בגוף: מערכת השתן ומערכת המין. במערכת השתן התסמינים יכולים לכלול בעיקר הססנות במתן שתן, זרם שתן קטוע או חלש מהרגיל, קושי בהתאפקות, השתנה לילית, תחושה של התרוקנות לא מספקת, מאמץ בהטלת שתן, בריחת שתן ועוד.

במערכת המין התסמינים כוללים לרוב קושי להגיע לזקפה, תחושת צריבה שמורגשת בזמן השפיכה וכן קושי לשמור על זקפה למשך זמן.

איבחון הגדלה שפירה של הערמונית

ישנן שלוש שיטות שמשמשות כיום את האורולוגים על מנת לזהות הגדלה שפירה של הערמונית להלן:

  • בדיקה רקטלית ידנית – את בלוטת הערמונית ניתן למשש דרך פי הטבעת. הגודל של בלוטה נורמלית הוא כשל אגוז והמרקם שלה רך אך בלוטה מוגדלת בולטת יותר וגמישה יותר.
  • בדיקות מעבדה – ישנו חלבון מסוים שנקרא PSA שמופרש מהערמונית. על ידי בדיקה של רמתו בדם או על ידי מעקב אחרי רמתו בדם ניתן לקבוע האם הערמונית מוגדלת וכן על איזה רקע התרחשה ההגדלה (על רקע של גידול סרטני או על רקע של הגדלה שפירה).
  • אולטרסאונד של הערמונית – בדיקה שמאפשרת להעריך באופן מדויק ביותר את הנפח של הערמונית ואת הגודל שלה. גם בדיקה זו מאפשרת לשלול אפשרות של הגדלה בעקבות גידול סרטני בערמונית.

כיצד מטפלים בהגדלה שפירה של הערמונית?

ישנו מגוון של טכניקות טיפול בהגדלה שפירה של הערמונית. הבחירה בטכניקה המתאימה נעשית על ידי שקלול של מספר נתונים כמו למשל גילו של המטופל, מצב בריאותו הכללי, מידת ההגדלה של הערמונית, מגוון התסמינים מהם הוא סובל ועוד. להלן מספר שיטות טיפול:

  • ניתוח לכריתת הערמונית – ניתוח לכריתה של הערמונית ניתן לבצע במספר דרכים אך מדובר על פתרון שמשתמשים בו רק במקרים חריגים במיוחד בהם הערמונית גדולה באופן משמעותית ולאחר שלא הגיבה לטיפולים האחרים.
  • תרופות להקלת התסמינים – חלק מהטיפול מתבסס על שימוש בתרופות שמטרתן להקל על התסמינים הנלווים לתופעה כמו למשל סיאליס לפתרון האין אונות או תרופות אנטיכולנרגיות להרפיית שריר השלפוחית.
  • תרופות הורמונליות – ישנן תרופות שפועלות על המנגנון ההורמונלי של התופעה. חלקן מעכבות את ההפיכה של הטסטוסטרון ל- DHT וחלקן מיועדות להפחית את רמות האסטרדיול.

מגזין נגיש ומקצועי על כל מה שקשור למחלת הסרטן- סוגי סרטן, אבחון וטיפול. 
אנחנו כאן לתת לכם מידע אמין ואיכותי בצורה נוחה לקריאה.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן