אי נקיטת שתן לאחר ניתוח ערמונית

9480658_xlדליפת שתן (אי נקיטת שתן) היא מצב של איבוד שתן בלתי רצוני המהווה הפרעה חברתית או היגיינית לחולה. מדובר בבעיה מטרידה ושכיחה שהינה בעלת השפעה שלילית ביותר על איכות החיים של הסובלים ממנה.

אי נקיטת שתן במאמץ היא סוג ספציפי של דליפת שתן המתרחשת בזמן התעטשות, שיעול, קימה לעמידה, מאמץ גופני או כל פעולה שהיא שגורמת לעלייה של הלחץ התוך בטני. בגברים דליפת שתן במאמץ נובעת מחולשה של שרירי הסוגר וברוב המקרים מתרחשת לאחר ניתוחי ערמונית, כשבדרך כלל היא מתפתחת לאחר ניתוח כריתה רדיקלי.

מה הם הגורמים לדליפת שתן לאחר ניתוח ערמונית?

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהניתוח להסרת הערמונית פוגע במנגנונים הפרוקסימליים של הסוגר ולאחר מכן השליטה על הפרשת השתן מבוססת על הסוגרים החיצוניים. עם זאת, לא אחת גם הסוגרים החיצוניים נפגעים. זוהי הסיבה בגינה נהוג להתייחס לדליפת שתן במאמץ בקרב גברים בתור Post-Prostatectomy Incontinence, כלומר אי נקיטת שתן לאחר ניתוח לכריתת הערמונית. זאת על אף שייתכן שתופעה זו תתפתח גם לאחר טיפולים אחרים, כמו לדוגמה לאחר קרינה מייננת לצורך טיפול בסרטן הערמונית.

מה היא שכיחות התופעה?

השכיחות של התופעה משתנה ממחקר למחקר וזאת כיוון שבמקרים רבים המטופלים מרגישים נבוכים מדי בשביל להעלות את הנושא. כמו כן גברים רבים פשוט משלימים עם המצב ולא מדווחים עליו לרופא המטפל בהם. מעבר לכך, ישנן הגדרות שונות לאי נקיטת שתן במאמץ ולכן קיימת שונות רבה בנושא מבחינה מחקרית.

במחקר רחב היקף שבחן 3885 גברים שעברו ניתוח TURP (כריתת ערמונית דרך השופכה) ב- 13 מרכזים רפואיים, שיעור אי נקיטת שתן קלה בלבד עמד על 1.2 אחוז ואילו שליש מתוך הגברים שסבלו מאי נקיטת שתן קלה לאחר הניתוח נאלצו לעשות שימוש בפדים לספיגת השתן.

כפי שציינו, לאחר כריתת ערמונית רדיקלית התופעה שכיחה יותר בצורה משמעותית. כך לדוגמה במחקר רחב היקף שנערך בנושא זה נמצא כי שנה וחצי לאחר הניתוח שכיחות התופעה עומדת על 8.4 אחוזים ואילו במחקר אחר נמצא כי שלושה חודשים לאחר הניתוח 33% מהגברים נאלצו לעשות שימוש בפדים לספיגת השתן ושנתיים לאחר הניתוח, כ80% מהמנותחים נאלצו לעשות שימוש בפדים.

כיצד מאבחנים דליפת שתן לאחר ניתוח ערמונית?

תהליך האבחון מתמקד בזיהוי הגורמים לדליפת השתן, סוג דליפת השתן ומידת החומרה של הבעיה. בשלב הראשון של התהליך יש לבחון את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, לאחר מכן יש לבצע בדיקה גופנית ובהמשך בדיקות מעבדתיות ובדיקות הדמיה בהתאם לצורך. בדרך כלל מקובל לדרג את חומרת הבעיה בהתאם לכמות הפדים הרטובים שיש להחליף ביממה. מבחן מדויק יותר המספק הערכה טובה יותר הוא מבחן איסוף פדים רטובים במשך יממה אחת ושקילת הפדים. באופן הזה ניתן לקבל מידע מדויק ביותר בנוגע לכמות השתן הדולפת במהלך 24 שעות.

בבדיקה הגופנית מתמקד הרופא בכיס השתן ובבטן התחתונה באופן כללי, רגישות על חיקית, רגישות במפשעות ובגניטליה, בדיקה רקטלית ובדיקה נוירולוגית. כל זאת על מנת לשלול גורמים אחרים לדליפת השתן כמו לדוגמה היצרות בשפוכה, אבני צואה ועוד. בדיקות המעבדה הרלוונטיות ביותר הן PSA לצורך הערכת הסטטוס האונקולוגי בחולים שעברו טיפולים לסרטן הערמונית, תרבית שתן לבירור זיהום בדרכי השתן ובדיקת שתן כללית.

לפני ההתערבות הניתוחית יש לבצע שתי בדיקות עזר חשובות להלן:

  • הבדיקה האורודינמית מספקת נתונים לגבי נפח שלפוחית השתן ומידת ההיענות שלה, יכולת ההתכווצות של השלפוחית, הופעה של התכווצויות בלתי רצוניות, נוכחות של חסימה במוצא כיס השתן ועוד.
  • בדיקת ציסטוסקופיה מיועדת לאבחון הצרות בשופכה, להערכת תפקוד שאריתי של הסוגר, לסקירת שלפוחית השתן להימצאות אבנים ולאבחון של היצרות בצוואר שלפוחית השתן.

כיצד מטפלים בדליפת שתן לאחר ניתוח ערמונית?

הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי כשסך הכול ניתן לחלק את סוגי הטיפולים השונים לשלוש קבוצות עיקריות להלן:

  • הטיפול ההתנהגותי – הגבלת כמות השתייה לפני הכניסה למיטה, הפחתה של צריכת האלכוהול והקפאין, ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, השתנה מתוזמנת להפחתת שארית השתן ועוד.
  • הטיפול התרופתי – הכוונה היא בעיקר לתרופות אנטי מוסקריניות המתאימות לטיפול בחולים שבהם ישנו מרכיב של אי נקיטת שתן מדחיפות ושלפוחית לא יציבה או תרופות ממשפחת ה- SNRIs המביאות לעלייה במתח השריר הספינקטרי.
  • הטיפול הכירורגי – בדרך כלל הטיפול הכירורגי נכנס לתמונה רק לאחר שהניסיונות לטפל באופן שמרני העלו חרס. עם זאת, במקרים שבהם מדובר בדליפת שתן משמעותית וחמורה, ניתן לא אחת להתקדם ישירות לפתרון הכירורגי או הפולשני. במקרים הקלים ניתן לנסות לטפל באמצעות הזרקה של חומרים שונים לשופכה באופן אנדוסקופי לצורך היצמדות של רירית השופכה. הניתוח המתאים לבעיה חמורה יותר הוא ניתוח שבו מתקינים סוגר שתן מלאכותי החובק את השופכה וניתן לשליטה באמצעות כפתור. ניתוחים מתקדמים יותר הם למשל ניתוחי מתלה מתכוונן (Male Remeex System) וניתוחי מערכת בלונים מתנפחים (ProACT).

אולי יעניין אותך גם:

שיקום בבית לאחר ניתוח לכריתת הערמונית

מגזין נגיש ומקצועי על כל מה שקשור למחלת הסרטן- סוגי סרטן, אבחון וטיפול. 
אנחנו כאן לתת לכם מידע אמין ואיכותי בצורה נוחה לקריאה.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן